שבעת השוורים
אומרת המשנה במסכת "בבא קמא" (דף מ"ד עמ' ב'): "שור האשה, ושור היתומים, שור האפוטרופוס, שור המדבר, שור ההקדש, שור הגר שמת ואין לו יורשין – הרי אלו חייבין מיתה".
ומסבירה הגמרא מהיכן לומדים דין זה: "תנו רבנן: "שור' 'שור' – שבעה (רש"י: "שבעה 'שור' כתובין בפרשה בנוגח אדם") – ומוסיפים התוספות: "אחד לגופו ועוד ששה". להביא 1)שור האשה 2)שור היתומים 3)שור האפוטרופוס 4)שור המדבר 5)שור ההקדש 6)שור הגר שמת ואין לו יורשין".
ופרשת שור נוגח אדם היא (שמות כ"א כ"ח-ל"ב): "וכי יגח שור את איש או את אשה, ומת, סקול יסקל השור, ולא יאכל את בשרו, ובעל השור, נקי. ואם שור נגח הוא מתמל שלשם, והועד בבעליו ולא ישמרנו, והמית איש, או אשה, השור, יסקל, וגם-בעליו, יומת. אם כפר, יושת עליו – ונתן פדין נפשו, ככל אשר יושת עליו. או בן יגח, או בת יגח – כמשפט הזה, יעשה לו. אם עבד יגח השור, או אמה, כסף שלשים שקלים, יתן לאדניו, והשור, יסקל".
בשם הרב דרורי שליט"א, מוסר הדף היומי ב"חמדת צבי": 7 פעמים "שור" שווה 3542. "אשה, יתומים, אפוטרופוס, מדבר, הקדש, הגר שמת ואין לו יורשין" שווה 3542!!
(נשלח ע"י רפי מגיד, לע"נ חותנו אברהם בן ישראל)