חוק האוויר הצח
בטרם נפרד משה מן העם, דאג להם… לאוויר צח. לפני שחתם את מסכת חייהם במדבר, הורה להם פרק בהליכות איכות חיים סביבתית. אף לימדם, כיצד יגשימו איכות חיים זו בפועל, בבואם לבנות ערים בארץ היעודה, בעבר הירדן מערבה.
כידוע, לא זכה שבט לוי לנחלה של ממש בארץ. ופרשתינו עוסקת במקום מגורי שבט לוי, שנמנעה מהם נחלה מעשית וכך נאמר בתורה: "צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת".(במדבר לה, ב)
חובה זו ברורה ומחוייבת המציאות: "כי שבט הלוי – מבחר השבטים ונכון לעבודת השם, ואין לו חלק עם ישראל בנחלת שדות וכרמים, אבל ערים היו צריכים להם על כל פנים לשבת הם ובניהם וטפם וכל חייתם"(ספר החינוך, מצווה תח)
אכן זכו הלויים, בצוו התורה, לארבעים ושמונה ערים ברחבי הארץ. הערך החינוכי של תפוצת השבט הרוחני הזה בקרב העם כולו, והשפעתו המעשית על איכות חייו – לא יסולה בפז.
והנה בנוסף לערים, העניקה התורה ללויים תוספת חשובה – מגרשים: "ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים. והיו הערים להם לשבת, ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם"." מגרשים אלו הקיפו את ערי הלווים, נמדדו "מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב" ובנוסף: ומדתם מחוץ לעיר… פאת קדמה… פאת נגב… פאת ים… פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך."
"אלף אמה סביב" המצויינות בפסוק ד' ו-"אלפים באמה" המוזכרות בפסוק ה' אינן עומדות בסתירה. הן תוחמות את גבול שני סוגי החגורות שהקיפו ערים אלו, ושתיהן כלולות בצוו הפקעת הערים לטובת הלווים.
החגורה החיצונית יועדה, על ידי הפסוק, לעיבוד חקלאי, תפקידה לספק את צרכי העיר בגידולי הקרקע השונים.
ואילו על החגורה הפנימית להיות ריקה מגידולים. יעוד אלף אמה אלו (בערך חצי קילומטר), שהקיפו כל עיר מכל הצדדים, מעניין ביותר: "ומגרש: ריווח. מקום חלק חוץ לעיר סביב. להיות נוי לעיר. ואין רשות לבנות שם בית, ולא לנטוע כרם, ולא לזרוע זריעה"(רש"י על הפסוק ע"פ התלמוד)
אם הבנו נכון את דברי התלמוד על הפסוק (בניסוחו של רש"י), הרי אנו עומדים בפני הדוגמא העתיקה ביותר בהיסטוריה לחקיקה בתחום תכנון הערים. במצוות התורה הזאת באה לידי ביטוי זכותו האלמנטרית של האדם להתענג על אוויר צח, וליהנות הנאת הרוח מיופיים של נופים, שלא זוהמו בידי אדם. הלכה זו משמיעה ברמה את מחאת התורה נגד צפיפות הדיור, נגד המחנק של הערים, הכולאים את בני אנוש בכלובי בטון וזכוכית, שמוקמו בתוך אויר מזוהם, רעש, לכלוך, כשנחשי אספלט זוחלים ביניהם.
"חוק המגרשים הפנויים" הוא החוק הקדום ביותר שהקדיש מחשבה לבעיות האורבניזציה (העיור). לפנינו נוסח של 3000 שנה לעקרונות "החגורה הירוקה" המאפיינת את תיכנון הערים בתקופתנו.
ואם כי הדברים נאמרו אגב דיון בהיקף ערי הלווים, מהווים הם הנחיה כללית, הדורשת להתחשב בעת תיכנון עיר חדשה גם בצורתה האסתטית העתידה, וגם במניעת מוקדי זיהום האוויר וכדומה.
(נערך ע"י דניאל באבאייב מדיברי הרב משה גרילק שליט"א)
לע"נ אסתר הדסה בת טובה ז"ל
לע"נ מאיר חי בן בלוריה ז"ל
שבת שלום ומבורך לכל עם ישראל