יחסים דו ערכיים
הם נפגשו, האחים, שתהום כה עמוקה כרויה ביניהם. יעקב, שכאמור חשש מפני פגישה זו, הקדים ושלח אליו משלחות פיוס עמוסות מתנות ("ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו.."). גם התפלל לפני האלוקים, שישמרהו מפני חרבו של זה ("הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי ירא אנכי אתו"). ולאור דברי המדרש, התכונן למאבק מזויין אם עשיו, הקרב ובא בראש ארבע מאות לוחמים, יכפה עליו את המאבק.
והנה — נפגשו. לאיטם התקרבו זה לעבר זה. והמפתיע התחולל: "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו".
רבות נאמר ונכתב על פסוק זה, ועל המפנה הדרמטי שהתרחש בו. רבות נחקר מובנם של חיבוקים ונשיקות אלו, ונעשו נסיונות לרדת לעומקם, למסתתר מאחוריהם. האומנם היו בהם הפלת מחיצות האיבה והכרזת "לא עוד מלחמה", או שמא אינם, אלא מעשה הונאה, הבא להרדים את יעקב ולפגום בעירנותו, לבל יחשוש ממזימות אחיו?
שתי האפשרויות כאחת, מצאו את ביטויין בדברי חז"ל: "ויש שדרשו… לומר, שלא נשקו בכל לבו. אמר רבי שמעון בן יוחאי: הלכה היא, בידוע: עשיו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה, ונשקו בכל לבו".
מחלוקת חכמים. מחלוקת, המנסה לחשוף את צפונות הלב, החבויים מתחת לאיתותי השלום הללו.
אכן, מחלוקת זו הינה — כמקשה אחת — הערכת מצב נכונה. היא מורה לנו על היחס האמביוולנטי של עשיו כלפי יעקב. יחס, הנע בין רצון להשמיד ולהרוג, מתוך שנאה כבושה, לבין הכרה בעליונותו הרוחנית והמוסרית של האח הצעיר, יעקב. עליונות הטומנת בחובה ברכה לכל, גם לו עצמו — לעשיו הבכור. הפסוק מותיר אותנו במכוון בערפל בנקודה זו, כדי שלא ניחפז בהסקת מסקנות לגבי מהות הקירבה, שהתגלתה ברגע הפגישה. שכן, הכל טמון בה. גם הונאה, גם רצון להרדים, גם רגע של רחמים אמיתיים, וגם רגע של פיוס. כן, זוהי הדו-ערכיות במלוא הדרה, השולטת מאז ביחסי יעקב-עשיו. מאז ועד היום.
"מאז ועד היום" — הוא המסר החשוב ביותר של פרשתנו שכותב הרמב"ן: "… ויש בה (בפרשה) עוד רמז לדורות: כי כל אשר אירע לאבינו עם עשיו אחיו, יארע לנו תמיד עם בני עשיו".
ציר הפרשה אינו סובב רק על הפגישה הפרטית של יעקב ועשיו. אין היא רק בבואה לנפתולי יחסיהם האישיים. פרשה זו היא דגם, אב טיפוס לכל אחד מאלפי "המפגשים" בין "יעקב" ו"עשיו" שבהיסטוריה (עמי אירופה מייצגים בתפישת חז"ל את צאצאי עשיו). "מפגשים", שהדו-ערכיות והחשדנות שלטה בהם, הרי הצמיחה תוצאות נוראות. חקוקים הדברים בתולדות עמנו ובולטים היטב גם בימינו. ימינו ממש.
שבת שלום ומבורך לכל עם ישראל.
(נערך ונשלח ע"י דניאל באבאייב מדברי הרב משה גרילק)