לקיחת הפסח

" 'והיה לכם למשמרת' – מפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים? היה ר' מתיא בן חרש אומר 'ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים' הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו ולא היה בידם מצוות שיעסקו בהם כדי שיגאלו…נתן להם הקב"ה שתי מצוות דם פסח ודם מילה שיתעסקו בם כדי שיגאלו שנאמר 'ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך'…לכך הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים שאין נוטלין שכר אלא ע"י מעשה".

השאלה היא מדוע ה' צווה את בני ישראל במצרים לקחת את הפסח 4 ימים לפני זמן שחיטתו, דין שלא מצאנו כמותו בפסח דורות. מובאות במכילתא מס' תשובות לשאלה זו שהמכנה המשותף לרובן הוא שהשה היא אליל מצרי ולכן היה ענין מיוחד בלקיחתו המוקדמת. תשובתו של ר' מתיא באה מכיוון שונה.
לכאורה ר' מתיא עונה על שאלה אחרת – "מדוע בני ישראל נצטוו לשחוט את הפסח?". שאלת הקדמת לקיחתו של הקרבן אינה מתורצת בדבריו שהרי אם המטרה היא שעם ישראל יצא ממצרים בזכות המצוות שקיים, אין הבדל אם לקיחת השה תהיה בי' בניסן, או בי"ד לפנות-ערב.
הפרשנים נתקשו מדוע כאשר משה חוזר למצרים ה' מצווה אותו ללכת את פרעה ולהתרות בו "הנה אנכי הורג את בנך בכורך". אח"כ משה בא לעם ישראל ועשה את האותות לעיניהם "ויאמן העם", אבל אחרי ששליחותו הראשונה של משה לא עלתה יפה ופרעה ממאן לשלח את ישראל, עם ישראל "לא שמעו אל משה מקוצר רוח". יתכן שבתכנון הראשוני אחרי הסירוב
הראשון של פרעה היתה צריכה לבוא מכת בכורות ואחריה מיד יציאת מצרים, אך קוצר הרוח של העם אחרי הכשלון הראשון גרם לשינוי בתוכניות של הקב"ה והתחיל תהליך ארוך של מכות מצרים, בעיקר כדי להכין את ישראל. בודאי גם במהלך המכות העם לא הבין מדוע ה' לא מביא מכה ניצחת על פרעה ומצרים ומדוע משה מאמין מחדש כל פעם להבטחות פרעה ומתפלל בעדו. הפתרון ל"קוצר רוח" הוא התעסקות במצוות לאורך זמן והבנה שהגאולה היא תהליך שדורש זמן, בעיקר כדי להכין את עם ישראל נפשית ורוחנית לגאולה.
ענין זה נחבא בניסוח שר' מתיא נוקט בו "נתן להם הקב"ה שתי מצוות..שיתעסקו בהם כדי שיגאלו". לא די לעשות מצווה באופן חד-פעמי כדי להגאל, צריך להתעסק במצוות. נראה גם שפרק הזמן אינו מקרי – אברהם ויצחק אבותינו לפני העקידה ועם ישראל לפני מתן תורה המתינו שלושה ימים שזהו פרק זמן להכנה והתחברות לפני מעמד גדול. מצווה שנעשית
בבת-אחת ללא הכנה, כבירה ככל שתהיה, עלולה לא להותיר רושם בנפש האדם. לקיחת השה ואח"כ ההתעסקות איתו במשך שלושה ימים מהווה הכנה למעמד הגדול של יציאת מצרים.

(נשלח ע"י חגי)