מכוח המחשבה – הבכורה ליוסף
יעקב אבינו עבד אצל לבן במשך שבע שנים, כדי שלבן יתן לו את רחל לאשה. בהגיע היום המיוחל, נכנס יעקב אבינו לחופה, אך חמיו שיטה בו והחליף בין האחיות. במקום רחל, שהייתה אמורה להיות מתחת לחופה, הכניס לבן תחתיה את לאה, אחותה הגדולה. זאת, כמובן ללא ידיעת יעקב..
בליל הכלולות נמצא יעקב עם לאה, כאשר הוא חושב שהוא נמצא עם רחל. כוח המחשבה הותיר רושם, שבא לידי ביטוי שנים רבות לאחר מכן…
ומהו אותו רושם?
ההלכה פוסקת, שהבכור מקבל בירושה פי שניים משאר האחים. הבן הבכור של יעקב היה ראובן, בנה של לאה. בפועל, מי שקיבל פי שניים היה יוסף, שהוא הבכור של רחל.
הדבר בא לידי ביטוי בכך ששני בניו של יוסף, מנשה ואפרים, נחשבים כשני שבטים לעניין ירושת הנחלה וכד'. כלומר, במקום שיהיה שבט אחד ליוסף, הוא הוכפל לשני השבטים, מנשה ואפרים.
מדוע? והרי הוא הבן האחד עשר של יעקב אבינו?
הזוהר הקדוש עונה על השאלה, ומבאר: מאחר שבליל הכלולות הייתה מחשבתו של יעקב ברחל, וכוח המחשבה חזק אפילו יותר מהמעשה עצמו, הבכור הינו יוסף, וממילא הוא יקבל פי שניים.
וזה תרגום הזוהר: "יעקב, בשעה שבא אל לאה, כל אותו הלילה ההוא רצונו ולבו היו ברחל, כי חשב שהיא רחל. ומאותה מחשבה ורצון, התעברה לאה…
ועם כל זה, חזר המעשה למקומו, כמו שהמחשבה והרצון הראשון היה ברחל, המחשבה הזו חזרה והתממשה בפועל, שהרי הבכורה חזרה ליוסף, שהוא בכור רחל."
מכאן, שכוח המחשבה יכול להשפיע גם זמן ממושך לאחר שנפעלה הפעולה…
(נערך ונשלח ע"י באבאייב דניאל מספרו החדש של הרב יצחק פנגר:'FHT – שיטת הרב פנגר')