פני משה ופני יהושע – חמה ולבנה במלכויות
משה מכין את כניסת עם ישראל לארץ, אך יודע שהוא עצמו לא יזכה להיכנס לארץ. משום כך צריך למנות מחליף למשה, למצוא מנהיג אשר יוביל את בני ישראל בכניסתם לארץ. ה' בוחר ביהושע בן נון משרתו ותלמידו של משה להיות המנהיג הבא, "איש אשר רוח בו".
משה סומך את יורשו, יהושע בן נון, כמנהיג הבא בפני הכהן הגדול ובפני כל עדת ישראל, לפי ציווי ה' שאמר: "ונתתה מהודך עליו, למען ישמעו כל עדת בני ישראל".
נאמר בתלמוד : "מהודך – ולא כל הודך. פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, זקנים שבאותו הדור אמרו: אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה".
למה התאוננו הזקנים שבדור ואמרו אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה, הלוא לא קם בישראל כמשה עוד? מהי אפוא הבושה שתלמידו ומשרתו יהושע הוא פחות ממנו?
אולם נראה כי "פני משה" הכוונה למה שמשה מסמל, והוא: התורה שקיבל בסיני – תורת משה. פני יהושע – הכוונה למה שיהושע מסמל – כיבוש ארץ ישראל. מה שמשה נתן לנו – התורה – היא כפני חמה. כמו שהחמה זורחת תמיד בקיץ ובחורף בלי פגימות, בלי שינוי, תמיד באורה המלא, כך התורה הלכה עמנו תמיד, גם בארץ וגם בגולה "גלו ישראל – שכינה גלתה עמהם".
לא כן ארץ ישראל שיהושע, כבשה לנו – לה לא היתה סגולת חמה, אלא סגולת לבנה. זריחתה התחילה בימי יהושע, הגיעה למילואה בימי דוד ושלמה, נתמעטה והלכה בימי רחבעם ונעלמה כליל עם חורבנה ע"י נבוכדנאצר מלך בבל. היא החלה שוב לזרוח בימי שיבת ציון ע"י זרובבל, עזרא ונחמיה, הגיעה למילואה בימי החשמונאים, נתמעטה והלכה אחר-כך עד שנעלמה כליל עם חורבנה ע"י טיטוס.
זכינו שלפני כמאה שנים החלה הלבנה שלנו לזרוח. ארץ ישראל נבנית מחדש, מדינת-ישראל קמה בשלישית, והיא רק ראשית צמיחת גאולתנו, שתפרח ותגדל לגאולה שלמה, עדי-עד.
ולכן אנו מבקשים בברכת "והיה אור הלבנה כאור החמה…" שאורה של ארץ ישראל יהיה נצחי כאורה של תורה.
שבת שלום לכל עם ישראל.
(נשלח ע"י דניאל ב)