קורבנות הנשיאים וכבוד הדדי

הדפסה

בפרשתנו עוסקת התורה בקורבנות נשיאי ישראל, המקריבים את קרבנם בימי חנוכת המשכן במדבר. אנו מוצאים שקרבן כל נשיא היה דומה בכל פרטיו לקרבנות שהביאו שאר נשיאי השבטים.בכל זאת טורחת התורה ומתארת את נדבת ליבו של כל נשיא בלא להחסיר אפילו פרט אחד, למרות שפרטי הנדבה מוכרים לנו היטב מתוך קריאת הפסוקיםשל הנשיא הקודם.
מדוע חוזרת התורה 12 פעמים על אותם פסוקים המתארים את נדבת הנשיאים?
"רבי שמעון אומר:מה תלמוד לומר מאת נשיאי ישראל? מלמד שנתנדבו מעצמן והיה קרבן כולן שווה כארכן כך רחבן וכך משקלן. ולא הקריב אחד מהן יותר על חברו"
כל נשיא שלט על עצמו, ואף וויתר על יכולתו לתרום יותר כדי שלא לפגוע ברגש חברו וכבודו.לכן חזרה התורה 12 פעמים על פרשת הנדבה, כדי להדגיש לנו, שכל הנשיאים תרמו בדיוק את אותה מתנה.
התורה מדגישה לנו את חשיבות היחס ההדדי, שחייב לשרור בין אדם לרעהו ובוודאי בין מנהיגי העם.
לא רק שהנשיאים לא רצו להיבנות כל אחד מכישלונו של חבירו, אלא שעשו הכל כדי שלא לפגוע ברגשותיו של המנהיג השני ובכבודו.