"בא אל פרעה"
דרך זה שהקב"ה אומר למשה רבינו ע"ה "בא אל פרעה" ולא משתמש בצורת הביטוי "לך אל פרעה" ניתן לקבל ב"ה חיזוק לאחד מכללי היסוד של היהדות, שהרי כל מקום שמשה רבינו היה ועתיד להיות בו כמו כל שאר הברואים בעבר, בהווה ובעתיד נמצא בתוך רשותו של ד' יתברך כשאין אחרת מלבדה, שהרי הכל כלול באחדות אלוקית, נצחית ואינסופית אחת, לכן המילה "לך" פחות מתאימה מ"בא", וכל צעד שמשה הרועה הנאמן עושה מביא אותו מנקודה אחת לרעותה בתוך רשותו של מי שאמר והיה העולם תוך שהוא משרת את מגמותיו, רצונותיו ותכניותיו האלוקיות.
בנוסף, המילה "לך" מבטאת ריחוק לעומת המילה "בא" שמבטאת קירוב, ומהווה רמז לכך שהצעד הזה יביא אותו קרוב יותר אל הקב"ה וחשוב מכך אף את הבריאה כולה בכלל ואת עם ישראל בפרט לעבר הגאולה המיוחלת.
המילה "בא" מורכבת משתי האותיות הראשונות בעלי הערך הגימטרי הנמוך ביותר, ללמדנו על רמת הענוה הגבוהה שנדרשה לביצוע סדרת המשימות שקיבל משה רע"ה מהקב"ה מחד ומאידך על מידת ענוותנותו המיוחדת בה ניחן הרועה הנאמן, כשזאת רק אחת הסיבות בגללן נבחר להיות מושיעם של ישראל.
מסופי התיבות של "בא אל פרעה" מתקבלת בסיכול אותיות שמה של לאה אע"ה וגם בר"ת ברז"ל של ארבעת אימותינו ע"ה האות המייצגת את לאה אימנו היא האחרונה מבין הארבע, וגם פה אנו פוגשים ביטוי למידת הענוה והויתור של לאה אע"ה שמשה רע"ה הוא אחד מצאצאיה. מילה נוספת שמתקבלת בסיכול אותיות היא "הא-ל" ואם ניקח את האות הלפני אחרונה נקבל "בע א", בעזרת ד' כשהאות "א" מייצגת את ד' יתברך, שנאמר "ד' אחד ושמו אחד", רמז לכל שהקב"ה הוא עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות שמקיים ומניע את כל העולם.
(נשלח ע"י ברוך עינב)