ותן חלקנו בתורתך

הדפסה

חז"ל המשילו את התורה לבתו של הקב"ה (בתרגום חופשי): "… בת מלך שלא היה אדם מכירה, והיה למלך אהוב אחד, והיה נכנס למלך בכל שעה, והייתה בתו של מלך עומדת לפני אותו אהוב. אמר לו המלך: ראה עד כמה אני מחבב אותך, שאין ברייה מכירה את בתי, ואילו כשאתה בא היא עומדת לפניך. כך אמר הקב"ה לישראל: ראו עד כמה אתם חביבים עלי, שאין ברייה בארמון שלי שמכירה את התורה, ולכם נתתיה …" 

כמו כן, חג השבועות נמשל במקורות ליום הנישואין של ישראל והתורה. ואם כן, כמו שקורה ביום הנישואין השנתי בין איש לאישתו, כך גם בחג השבועות יש התעוררות של חוויית ייסוד הקשר בין ישראל לתורה, ויכולת לעבור מחדש את חוויית ההתקשרות. 

בתפילות השבת והחג אומרים: "ותן חלקנו בתורתך". מה פירוש בקשה זאת? ע"פ המקורות, במתן תורה נכחו נשמות כל ישראל שבכל הדורות, ולכן לכל אחד מישראל יש שותפות בתורה. אותה שותפות, היא החלק בתורה שמיוחד אליו. אם כן בבקשה זו, אנו מבקשים לזכות במימוש שותפותנו המיוחדת בתורה. 

רבי עקיבא הוריש לישראל את חלקו בתורה, רבי שמעון בר-יוחאי הוריש את חלקו, וכן גם הרמב"ם, רש"י, וכן רבים רבים לאורך הדורות. למעשה, אפילו רק מחשבה שאדם חושב לגבי התורה, שאלה שעולה בו, ואפילו משפט שהוא קורא, הן ביטוי ומימוש שותפותו בה. כיצד? 

כל אחד נפגש עם התורה מתוך עולמו הפנימי המיוחד, וצורת המפגש שלו איתה היא חד-פעמית, לא הייתה ולא תהיה עוד כזאת אצל מישהו אחר. דרך חד-פעמיות זו, יוצא אל הפועל קישורה הייחודי של נשמתו בתורה, ושותפותו המיוחדת בה. 

סיפורים רבים יש מהדורות הקודמים וגם מדורנו אנו, על יהודים שבחג השבועות חשו התרגשות ושמחה רבות, ממש כאילו הם חווים עכשיו בפעם הראשונה את חוויית ההתקשרות בתורה. שכן, חג השבועות אינו רק יום הנישואין של ישראל והתורה כעם, אלא גם יום מפגש של כל אחד בפרט עם חלקו בתורה.