תפילת שמונה עשרה – מדרש על מתי נתקנו הברכות
תניא מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר (במגילה יז:). הטור בס' קיב' מסביר בשם שבלי הלקט ( תפילה ס' יח) מה הכוונה ב"על הסדר" וז"ל שזה סדר עולם שכך מצינו יח' ברכות של תפילה מעולם היו מתוקנות זו אחר זו (לא נתקנו בפעם אחת אלא בזמנים שונים), כיוון שבאו אנשי כנסת הגדולה כללום ותקנום כסדרן (מן הראוי היה לסדר הברכות לפי סדר זמניהן אבל אנשי כנסת הגדולה סדרום בסדר אחר ע"פ כוונתן- פרישה):
מגן אברהם– כשניצל אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו מגן אברהם.
מחיה המתים – כשנעקד יצחק אמרו מחיה המתים ( יצחק נעקד ונעשה דשן והיה אפרו מושלך על הר המוריה, מיד הביא הקב"ה עליו טל והחיה אותו- כך מסביר שיבולי הלקט).
האל הקדוש– כשבא יעקב ופגע בשערי רחמים והקדיש שמו של הקב"ה אמרו האל הקדוש ( יתכן לומר שמדובר בסולם יעקב).
חונן הדעת – כשלימד גבריאל את יוסף שבעים לשון אמרו חונן הדעת.
הרוצה בתשובה – כשעשה ראובן מעשה בלהה ונקנסה עליו מיתה ושב בתשובה וחיה דכתיב "יחי ראובן ואל ימות" אמרו הרוצה בתשובה.
חנון המרבה לסלוח – כשעשה יהודה מעשה תמר ואמר הוציאוה ותישרף ולאחר מכן אמר צדקה ממני ונסלח לו אותו עוון ואמרו חנון המרבה לסלוח.
רופא חולים – כשריפא רפאל את אברהם.
מברך השנים – כשזרע יצחק ומצא מאה שערים.
מקבץ נידחי עמו ישראל– כשבא יעקב למצרים ונתקבצו השבטים עם יוסף.
מלך אוהב צדקה ומשפט– כשאמר הקב"ה למשה ואלה המשפטים.
שובר אויבים ומכניע זדים– כשטבעו המצרים בים סוף.
משען ומבטח לצדיקים– כשאמר הקב"ה ליעקב "ויוסף ישית ידו על עיניך" ובטח על דברו ואחר כך התקיים.
בונה ירושלים – כשבנא שלמה את בית המקדש.
מצמיח קרן ישועה – כשעברו ישראל בים סוף ואמרו שירה.
שומע תפילה – כשנאנחו ישראל ויזעקו ושמע ה' נאקתם כדכתיב "וישמע אלוקים את נאקתם".
המחזיר שכינתו – כשירדה שכינה במשכן. ובספר ארחות חיים כתוב על שחזרה שכינה בבית שני.
הטוב שמך ולך נאה להודות -כשהכניס שלמה הארון לפני ולפנים ונענה, נתן תודה הודאה ושבח.
המברך את עמו ישראל בשלום– כשנכנסו ישראל לארץ ונתקיים להם " ונתתי שלום בארץ".
(נשלח ע"י יעקב ח)