"שום תשים עליך מלך" – מאמת המלך לאמת הדין
פרשתנו ? שופטים ? עוסקת, בין היתר, במינוי המלך: "כי תבא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נתן לך..ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי; שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו…"[י"ז, י"ד-ט"ו].
בספר שמואל א [פרק ח] מסופר כי בני שמואל ? שהיו שופטים ? לא נהגו בדרכי אביהם, לקחו שוחד והטו משפט, ובעקבות כך בקשו זקני ישראל משמואל: "..הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך, עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים; וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו.." [שמואל א, ח', ה-ו].
וכבר הקשו הפרשנים, בעקבות חז"ל [סנהדרין, כ', ע"ב] מדוע כעס שמואל על העם אם בפרשתנו מתירה התורה את מינוי המלך, ואף קובעת את הקריטריונים להמלכתו, את האסור עליו [ריבוי סוסים, נשים, כסף וזהב] ואת המוטל עליו [כתיבת ספר תורה שיהיה עמו כל ימיו]?
המלבי"ם [ר' מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל, תקס"ט/ 1809 ? תר"מ /1879] מביא בפרושו לספר שמואל כי שאילת המלך מצד העם פגעה בשמואל משום שהעם ביקש את המלך, לא לצרכי מלחמה או דבר אחר, אלא "לשפטנו ככל הגויים.." ובכך בטאו דופי בשפיטתו של שמואל עצמו, כאילו לא היתה לפי חוקי התורה; אך העם, שהודה מאוחר יותר [שמואל א, י"ב] ביושרו של שמואל, ביקש שהמלך ישפוט אותם לפי חוקי הגויים שסביבם, וזהו מרי כנגד ה' ותורתו.
ואכן, שמואל רואה בשאילת המלך מצד העם דבר רע מאוד: "..ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכם מלך" [שמואל א, י"ב, י"ז]. העם מקבל הוכחה כאשר בעקבות תפילת שמואל, משתנים סדרי עולם תקינים, וביום קיצי של קציר חיטים יורד מטר וקולות, וזהו סימן קללה [רש"י].
לא שאילת המלך מצד העם היא הרעה, אלא התפקיד שיעד העם למלך ובייחוד המשפט שביקש העם שהמלך יאכוף: משפטי העמים. התורה מייעדת את המלך "לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם; לבלתי רום מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל…" [י"ז, י"ט-כ'], ולא את משפטי העמים העלולים לעוות את דיני התורה ולהביא לגזל, אשר יסכן את שלום העולם. בדומה לדור המבול שדינו נחתם בשל הגזל [רש"י:בראשית, ו, י"א] ובגללו נשתנו סדרי בראשית, כך ביקש שמואל בתפילתו ששינתה סדרי בראשית והורידה מטר ביום קציר חיטים לבטא את החשש הכבד מקלקול הדין באימוץ משפט הגויים ע"י המלך הנבחר [בעל הרביד יוסף].
וגם הכיוון ההפוך נכון. מובא בתלמוד במסכת שבת [י, ע"א] כי כל דיין שדן דין אמת לאמיתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. ומדוע שכרו גדול? משום שדין האמת שדן הדיין מונע עוול וגזל ובכך גורם שלא יבוא מבול לעולם, והעולם ממשיך להתקיים. ואכן מובא במשנה באבות [פרק א, משנה י"ח] שעל שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת, ועל השלום [שם באבות, ברטנורא,קהתי]. בכל אחד מתחומים אלו יש לדיין תפקיד מהותי, ובביצוע תפקידו הוא מבטיח המשך קיומו של עולם. וכשם שבמעשה בראשית נכתב "יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה" [בראשית,א,ט], וע"י כך לא חוזר העולם לתוהו ובוהו, כאשר הדיין, בפסיקת דין אמת ומניעת גזל, מונע את המבול ואת ערבוב המים העליונים עם אלו התחתונים, ולפיכך שכרו גדול והוא נחשב כשותף למעשה בראשית [בעל הרביד יוסף].
(נשלח ע"י יואב מיליס)