ויהי בנסוע – הפסקה בין פרענות לפורענות

הדפסה הדפסה

כידוע סביב פרשת ויהי בנסוע, אשר אותה נקרא השבת בפרשת השבוע, נוהגים לכתוב בספר התורה אותיות הדומות לנ' הפוכה לפני הפסוק 'ויהי בנסוע הארון' ובסיום הפסוק 'ובנחה יאמר שובה ה' וכו'. הגמרא במסכת שבת דף קט"ז. נדרשת לבאר מדוע נכתבו אותן אותיות נ' הפוכות בספר התורה (והגמרא קוראת להם בשם 'סימניות') וכותבת כך: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן – כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא? – ויהי העם כמתאוננים. פורענות ראשונה – ויסעו מהר ה'; ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה'. והיכן מקומה? – אמר רב אשי: בדגלים".
וביאור דברי הגמרא, שפרשת ויהי בנסוע מקומה לעיל בפרשיות המתארות את מסע הדגלים, והטעם שנכתבה פרשה זו כאן כדי להפסיק בין הפורעניות. ולעתיד לבוא עתידה פרשה זו שתעקר ותכתב במקומה.

ודברי הגמרא טעונים הסבר, וכי מה בכך שייכתבו הפורעניות סמוכות זו לזו כפי הסדר שבהם אירעו. ואם נאמר שהתורה חששה לכבודם של ישראל, שלא יראו כחוטאים השונים בעבירה, א"כ מדוע לעתיד לבוא תחזור פרשת ויהי בנסוע ותכתב במקומה. ורש"י מבאר שלעתיד יהיו כל הפורעניות בטלין, ולא ידאגו לפורענות, ויצר הרע בטל. ועדיין אין בכך טעם, וכי מפני שיצר הרע בטל שוב אין לחוש לכבודם של עם ישראל.

והנה אם נתבונן בפסוקי התורה נראה באמת שיש כאן דבר תמוה. בני ישראל עוזבים את הר סיני, לאחר ששהו במקום במשך למעלה משנה, כשהם בעלי מטען רוחני רב, הם קבלו את התורה וזכו להקים את המשכן, וכעת הם בדרכם לארץ תכלית מאוויהם – ארץ ישראל. הדרך מהר סיני לארץ ישראל קצרה היא, בפסוק בפרשת דברים כתוב שהיתה זו דרך של המלך אחד עשר יום עד קדש ברנע שהוא השער הדרומי לארץ ישראל, וכבר בדרך קצרה זו הספיקו בני ישראל לחטוא שלשה חטאים:
הראשון הוא חטא 'ויסעו מהר ה' – שבו נרמז (על פי המדרש והירושלמי סוף מסכת תענית) שבני ישראל עזבו את מקום הר סיני בשמחה כתינוק הבורח מבית הספר.
השני הוא חטא ה'מתאוננים' שבו התלוננו בני ישראל על טורח הדרך ועל כך שהקב"ה ממהר להוליכם לארץ ישראל, ואינו מניח להם מקום לחניה ומנוחה בדרך.
והשלישי הוא חטא התאוה כאשר העם צעקו ובכו על כך שנחסר מפיהם בשר תאוה לשובע.
והתהליך הזה כולו אומר פלא, איך יתכן שהעם אשר עמד למרגלות הר סיני במשך שנה שלמה, והגיע למדרגות רוחניות גדולות ונשגבות הקרובות למדרגת הנבואה, 'נופל' תוך שלשה ימים בשלשה חטאים שכולם מרידה בה'. זאת ועוד, שלנו כמתבוננים מן הצד, נראה הדבר תמוה שאנשים גדולים נופלים בחטאים כה קטנוניים, וכי מצאנו או ראינו אדם מכובד שיתחיל לבכות ולהוזיל דמעות על מנת בשר שנחסרה מפיו, או על ריצה מהירה בדרך. לכן חטאים אלו נקראים בגמ' בשם 'פורעניות' כי עצם המציאות של הכישלון בחטאים אלו הוא עצמו פורענות, כוונתי לומר, שהאסון הגדול ביותר לאדם גדול ונעלחה הוא ליפול בשטויות ובכל מיני קטנות כאלו ואחרות.
המסקנה העולה מכל ה'פורעניות' הללו, שאדם גדול ככל שיהיה אינו מוגן מפני כוחו של היצר הרע. וכל הסיבה שעד עכשיו לא נפלו בני ישראל בחטאים מעין אלה היא מפני שהם היו תחת ה'מטריה' של הר ה', דהיינו שמקומם היה במקום השראת השכינה, ורק חממה כזו יכלה לעצור ולמנוע אותם מליפול בחטאים. אבל ברגע שבו עזבו בני ישראל ונסעו מהר ה' מיד החליקו ונפלו מדרגתם הרוחנית הגדולה.

זו הסיבה שהתורה עצרה באמצע פרשיות הפורענות וכתבה ביניהם את פרשת 'ויהי בנסוע' כדי ללמדנו שגם מי שיוצא מבית המדרש, עוזב את הר ה', עדיין יש לו תקוה והגנה. התקוה הזו היא התפילה, אותה תפילה שנשא משה רבינו ואמר 'קומה ה" היא התפילה שתשמר אותנו תמיד במצב של 'הר ה' ותפרוס סביבנו את ההגנה המתאימה, שלא ניפול בחולשה מול היצר הרע.
רש"י מסביר את הפסוק 'קומה ה' ואומר כך: "קומה ה' – לפי שהיה מקדים לפניהם מהלך שלשת ימים, היה משה אומר עמוד והמתן לנו ואל תתרחק יותר". ובפשוטו הדבר תמוה, וכי הארון היה 'בורח' להם, שהיה צריך לבקש ולהתפלל שלא יתרחק. אבל לפי דברינו מבואר שמשה רבינו התפלל על השראת השכינה שלא תעזוב את המחנה ולא תטוש את בני ישראל טרף לשיני היצר וחייליו.
אילו היתה התורה כותבת את הפורעניות לפי הסדר הכרונולגי שבו הם ארעו, היה אדם מן השורה הלומד פרשה זו מגיע לכדי יאוש, ואומר לעצמו, אם אנשים כה גדולים כאנשי דור המדבר נפלו בשטויות כאלה – מה כבר אפשר לדרוש ממני. לכן כתבה התורה את הפיתרון תוך כדי לימוד פרשיות אלו, והפיתרון לנצח את היצר הרע הוא להתפלל שוב ושוב ולבקש ולהתחנן פעם ועוד פעם 'קומה א-ד-נ-י'. אך לעתיד לבוא כאשר היצר הרע יתבטל מן העולם, שוב אין מקום לחשוש שאי-מי יתייאש בלמדו פרשה זו, ושוטב ניתן לכותבה כפי הסדר שבה ארעו המקרים כולם.

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • ענווה ללא סיבה
  • זכירת מרים
  • הנהגה קשובה לעם
  • "ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים" - על ציפייה וסבלנות
  • הטבת הנרות
  • נבואת משה
  • "ועשה פסח לה' " – על חשיבות הפסח ממשנהו
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.