מבט אחר על מותם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא
בימי "ספירת העומר", אנו כידוע נוהגים מנהגי אבלות.
מנהגי אבלות שמתקשרים עם מותם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, שמתו בין פסח לשבועות.
באגרת שרירא גאון נאמר: "והיה השמד על תלמידי ר"ע".
הגמרא ביבמות אומרת – "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה".
וקשה מאד להבין את זה, שהרי רבי עקיבא הוא זה שדרש "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה". איך תלמידיו של גדול המחנכים לאהבת הזולת, נכשלו?!
במהלך הבא, נסתכל במבט אחר: אותה תקופה הייתה תקופת מרד בר כוכבא, ורבי עקיבא תמך בו והיה מנושא כליו.
מן הסתם, גם תלמידיו היו חלוצים בהתגייסות למערכה.
עיקר מלחמת הרומאים היה במלא העוצמה נגד תלמידי רבי עקיבא, שתפסו חלק בהובלת המרד ובהנהגתו.
דבר זה מסביר את הסיפור בגמרא, שרבי עקיבא ישן עם תלמידיו בשדה ולא בעיר (עם החמור, התרנגול והנר). הם לא רצו לסכן את תושבי העיר, שמא בעקבותיהם יגיעו הרומאים וכל העיר תיענש.
בשו"ע נאמר שתלמידי רבי עקיבא נקברו בלילה ולא ביום. וזה מכיוון שהרומאים אסרו לקוברם, ולכן הסתירו את הגופות וקברום בלילה.
תלמידי רבי עקיבא לא לחמו בדרך מסודרת, אלא כמו פרטיזנים ביערות, ובדרכים. במלחמה, הם אכן לא נהגו כבוד זה בזה, מפני שאדם הנמצא בתפקיד אינו יכול להמתין ולהקדים את כל הראויים כבוד.
חז"ל חששו לספר וצנזרו את מלחמתם נוראת ההוד של תלמידי רבי עקיבא ושמתו מפני שלחמו במלחמת בר כוכבא, כדי שלא להרגיז את הגויים השולטים באותה עת, ורק רמזו לנו באותו משפט – "שלא נהגו כבוד זה בזה" ( – בזמן המלחמה, על אף שהם היו פטורים ואנוסים).
(הרב משה צבי נריה זצ"ל. נשלח ע"י רובי וינטרויב robivin@walla.co.il )