משה רבנו נכנס לארץ
אם אומרים לכם להסתכל על משהו ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה, זה אומר שהיכן אתה נמצא ביחס אליו? במרכז של אותו דבר.
ובכן אם נאמר למשה: "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך".
זה אומר שמשה רבנו בארץ ישראל, כי המקום היחיד שאפשר להסתכל לכל הכיוונים ולראות את ארץ ישראל, זה בתוך ארץ ישראל.
האדם המתחנן בוודאי רוצה להשיג את מושא תחינתו, לשם כך הוא מתאמץ.
ראוי לנו לדעת שיש רגעים של מפגש עם מושא התחנונים בתוך ההתחננות עצמה. יש קשר ומגע עם דברים בחיים גם בלי ממשות, אלא בתוך הגעגוע אליהם. כשאדם מתפלל "ותחזינה ענינו בשובך לציון ברחמים", יקרה או לא יקרה במהרה בימינו, הוא שם. לרגע אחד הוא ממש שם.
כאשר משה רבנו מתחנן להיכנס לארץ, הוא ממש שם באותם רגעים. ארץ ישראל ממש מקיפה אותו מכל כיוון, על אף שהוא לא יעבור את הירדן. משה רבנו מבקש לעבור בתוך ארץ ישראל ומקבל בתחנוניו אפשרות אחרת, מפתיעה וקסומה.
ארץ ישראל עוברת בתוכו, מתעברת בו, "ויתעבר ה' בי למענכם".
(ר' שיבי פרומן. נשלח ע"י רובי וינטרויב. robivin@walla.co.il)