אם בחוקותי תלכו
על מילות הפתיחה של פרשת בחוקותי "אם בחוקותי תלכו" מסביר רש"י, שלא מדובר כאן במצוות עצמן, שהלא בהמשך הפסוק כתוב בפירוש "ואת מצוותי תשמרו", כך שהתחלת הפסוק חייבת להתייחס למשהו אחר. מסיק מזה רש"י שהמילים "בחוקותי תלכו" מתייחסות למשי ש"עמל בתורה", כלומר עמל בלימוד התורה.
נשאלת השאלה, איך זה שעל לימוד התורה כתוב "אם"? האם יש אופציה שלא לעשות זאת?
אמנם, ידוע שלפעמים המילה "אם" לא נאמרת במשמעות של רשות אלא של חובה (למשל בפסוק "אם כסף תלווה את עמי" שמשמעותו "כשכסף תלווה את עמי"), אבל מקובל שישנם רק שלושה מקומות שבהם "אם" הינו במשמעות של חובה, ופסוק זה הוא לא אחד מהם.
מסבירים על זה בספר "אבני חן", שהמשמעות של "עמל בתורה" הינה מישהו שעושה מעבר ללימוד התורה שכולם מחויבים בו, אלא שכל חייב הופכים להיות סובבים את התורה. אדם כזה, אכן עושה מעבר לציווי הבסיסי בלימוד תורה בכך שהוא משעבד את כל כולו לתורה, וזה אכן לא חובה אלא רשות, והוא זוכה לברכות שכתובות בפרשה.
זה גם מסביר למה בהמשך כתוב "ואם בחוקתי תמאסו ואת משפטי תגעל נפשכם", ולא כתוב למשל "ואם לא". הקללות לא מגיעות על מי שלא מגיע לרמה של עמלות בתורה, אלא למי שממש מואס בתורה ו"נגעל ממנה" ממש. ואילו הברכות מגיעות למי ששומר את התורה והופך אותה לבסיס לכל חייו.
(נאמר בבית הכנסת לכו נרננה)
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.