סיבת המלח בקרבנות
צווייה המוחלט של התורה "על כל קרבנך תקריב מלח"(ויקרא, ב,יג) דורש התבוננות, מה יש בו במלח עד כדי היותו הכרחי בכל קרבן – בכל התקרבות אל ד'.
נראה לומר שהמלח הוא הבריאה החומרית היחידה בעולמנו בו מתגלים צדדים מנוגדים והפוכים זה מזה, המלח הוא סימן וסמל לאחדות שבהפכים ומקורם האחד.
שלש דוגמאות:
1.מקורו של המלח הוא המים, לדוגמא ים המלח, אך מאידך כאשר הוא נעשה לגבישי גרגירי וגושי מלח הוא נעשה לחומר שורף – כאש, המים והאש בעולמנו הפוכים זה מזה, שהרי כשיש מים אין אש וכשיש אש אין מים, אך המלח מחבר ביניהם ומגלה את המקור האחד שלהם.
2.המלח לכשעצמו אינו אוכל עד כדי כך שאין לברך על אכילתו שהרי א"א לאכלו לבדו, אך לעומת זאת המלח מתבל את המאכלים ונותן להם טעם, ומבלעדיו יישאר האוכל תפל ללא טעמו הראוי לו.
3.המלח ממית, שהרי אם נזרע שדה במלח לא תצמיח משום שאיבדה את תכונת החיים שבה, ומאידך המלח מחייה – הוא מכשיר את הבשר לאכילה, משמר אותו לזמן ארוך על ידי מליחתו וכמאמרם של חז"ל 'המלח ממתק את הבשר'.
וכך סכם הכלי יקר את תפקיד המלח בעולמנו (שם) "כדי להמליך את הקב"ה על כל ההפכים הנראים בעולם וגרמו לרבים לצאת למינות ולומר מהחלק האחד לא יצאו שני הפכים. והנה המלח יש בטבעו דבר והפכו: כי יש בו כח האש והחמימות ותולדת המים, עד שאמרו חכמי הקבלה שהוא כנגד מידת הדין ומידת הרחמים על כן נקרא ברית אלקיך כי בהקרבה זו כורתים ברית עם ד' להשליטו על כל ההפכים.
כאשר אנו עוסקים בעבודת הקרבנות ובהתקרבות אל ד' בעבודת ד' בכלל – מחויבים אנו לדעת שיסוד ההתקרבות תלוי בהבנתנו ובמדרגת חיינו שלמרות שעולמינו מורכב מכוחות שונים, מנוגדים והפוכים זה מזה מקורם הוא אחד – רבש"ע, ומלכותו מתגלה דרך כל הניגודים וכל ההפכים שאנו הקטנים בשכלנו לא תמיד מצפים לזאת ולא מבינים זאת.
דוגמא קיצונית לדבר מצאנו בתהליך ההטהרות מהטומאה שרעיונו הפנימי תהליך השלמת החסרונות שבאדם ובעולם ששיאו הוא המוות – אבי אבות הטומאה (עיין עין אי"ה שבת א' עמ' 47) –
בסוד ההזאה שבפרה האדומה. סוד שהוא בחינה 'חוקה חקקתי' לא רק בכך שהיא מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים, אלא הזאה שמורכבת מהחיבור שבין שארית המוות – אפר שריפת גוף הפרה, עם מקור החיים – מי מעיין – מים חיים המחיים את העולם.
רק בשימת האפר במים החיים והזאתם על הטמאים, נטהרים אנו מהקלקול המחשבתי הגדול של הפרדת הכוחות, המבט הפרטני על החיים וכוחותיהם וההיסטוריה בחינת 'עלמא דפירודא', בכך שמגלים אנו את מקורם האחד. זה סוד המלח שהוא סוד חיינו המופיע בצווייה של התורה – "על כל קרבנך תקריב מלח".
(מתוך עלון "באהבה ובאמונה" בשם הרב ערן טמיר)