"סוף מעשה במחשבה תחילה"
"סוף מעשה במחשבה תחילה" – המחשבה זה הדבר הראשוני ביותר בכל תהליך ומה שמפריד בינה לבין ההגשמה המעשית הוא הדיבור. גם לבריאת העולם שהיא בבחינת המעשה קדמה המחשבה והתכנון האלוקיים של בורא עולם, כשהדבר התבצע ע"י הדיבור, אותן אותיות שמרכיבות את שפת הקודש שיש גם לנו הנבראים הזכות להשתמש בהן בחיינו.
ניתן להקיש מהעובדה שנבראנו בצלמו ובדמותו של מי שאמר והיה העולם, שמוטלת עלינו אחריות מיוחדת להשתמש בזכות שקיבלנו בצורה ראויה ומכובדת, ולא להפוך ח"ו את היוצרות ולהשתמש במתנה האדירה שקיבלנו כנגד מי שנתן לנו אותה, מאחר וכל מחשבה שעוברת במוחנו, כל מילה שיוצאת מפינו וכל מעשה שאנו עושים משפיעים בעולמות העליונים והם בעלי עצמה אדירה. כל אחד משלושת הגורמים האלה עושים רושם עצום בשמים וסומך עלינו הקב"ה שנדע לשלוט על מחשבותינו כמו כל בעל בית שעושה שמנהל את ביתו לפי מיטב הבנתו, שנדע מה, איך ומתי לדבר, שהרי לא לחינם בוראינו צייד את לשונינו בשני שערים, האחד מאבן והשני מבשר, ושנדע מה לעשות ובאיזה אופן, שהרי לא במקרה מתארת התורה את מעשיו של בורא עולם יחד עם אלו של כל הצדיקים, החסידים והקדושים וביניהם גם אבותינו ואימותינו ע"ה, כדי שישמשו לנו דוגמא ומופת ויעזרו לנו להחליט אם לעשות מעשה מסוים ובאיזה אופן.
והצדיק שיכוון בכל מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו להתקרב, לשמח ולעשות נחת רוח למלך מלכי המלכים הקב"ה אשריו ואשרי חלקו.
(נשלח ע"י ברוך עינב)