שמירה עליונה
נאמר "בכל-מסעיהם" כמו שלומדים בפרשת 'מסעי', בני ישראל עברו סה"כ מ"ב מסעות במדבר והשמירה העליונה הייתה תמיד עימם. במסעות אלו נתגדלו עם ישראל וידוע בשם הבעל שם טוב זיע"א שכל יהודי עובר בחייו את בחינת המ"ב מסעות הללו. מעת צאתו מארץ מצרים, מהמקום הצר, מרחם אימו, עד בואו חזרה אל הארץ מובטחת, הארץ העליונה, העולם הבא, שורש ומקום נשמתו.
במסעות אלה, במיוחד בארבעים שנה האמצעיים של חייו, שהם עיקר חייו, עובר כל אחד הרבה ניסיונות ומקרים שונים. ממש כמו שעברו בני ישראל "במדבר הגדל והנורא, נחש שרף ועקרב, וצימאון, אשר אין-מים" (דברים ח' ט"ו). בכל המקומות הקשים וההתמודדויות השונות עם היצר הרע יש עזרה ליהודי משמים וזה מה שרמוז כאן בפסוק, יומם ולילה. אלה הן שתי בחינות של מצבים שאנו מתמודדים איתם.
אומר ה'נתיבות שלום', 'יומם' אלו הזמנים שאין היצר הרע מתגבר במיוחד, אלא הוא בבחינת ענן, כמסך המפריד אותנו מהאור וגורם לנו להרגיש רחוקים, אז השמירה היא גם כן בבחינת ענן. באותם רגעים היהודי צריך גם כן לזכור שדווקא בתוך הענן נמצא הקב"ה, דווקא בתוך ההסתרה נמצא האור. כמו שאמר הבעל שם טוב על הפסוק "ואנכי, הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים ל"א י"ח), בתוך ההסתר אנכי מסתתר. השמירה היא שיהודי שמקדש את עצמו נותנים לו להרגיש את זה, להרגיש שגם בתוך הענן השם נמצא עימו.
בחינה שניה היא בחינת לילה, כשמגיעה העת של התגברות החומריות ביותר על האדם, שיצר הרע בוער בו כאש. אז גם השמירה עליו היא כמו אש, אש של קדושה. בהתאם לרמת ההתקדשות שלו, מעוררים בו אש של קדושה שיכולה לשרוף ולבער את אש התאוות והגשמיות של היצר המתגבר. מוסיף ה'נתיבות שלום', ש"ללא השמירה העליונה בלתי אפשרי לעבור זאת, ורק יהודי שמקדש את עצמו בבחינת משכן, יש עליו שמירה עליונה בכל הגלגולים של מ"ב מסעותיו" (נ"ש פקודי).
(נשלח ע"י מודעות http://www.mudaut.co.il/)