חנוכה במשנה
רבי יהודה הנשיא שחיבר הששה סדרי משנה ובעיקר את סדר מועד נתן מקום של כבוד למסכתות החגים הנה לדוגמא מסכת יומא ליום כיפורים, ומסכת מגילה לפורים וכו' אך מדוע לחנוכה לא סידר מסכת? מה גם שהוא היה חי תקופה קצרה לאחר נס ימי החנוכה בסוף ימי הבית השני.
מסתבר שהוא שתל ענייני חנוכה בתוך המשניות שמונה פעמים כמספר ימי החג.
יש שמסבירים שהיתה מגילת תענית ובה היו הלכות חנוכה מפורסמות מה גם שאין חיוב מדין תורה לכותבם לדורות בספר כמו על פורים "וזכרם לא יסוף מזרעם".
ועוד שדברים בעל פה אין לכותבם וכל עניין חנוכה הוא עניין של תורה שבעל פה.
מעניין שבשמונה מקומות בדיוק בששה סדרי משנה מוזכרים עניני ימי החנוכה.
הקונה שני אילנות בתוך של חברו, מביא ואינו קורא; רבי מאיר אומר, מביא וקורא. … רבי יהודה אומר, מביא וקורא. מהחג ועד חנוכה, מביא ואינו קורא; רבי יהודה בן בתירה אומר, מביא וקורא (מסכת ביכורים)
על שישה חודשים שלוחים יוצאים: על ניסן, מפני הפסח; על אב, מפני התענית; על אלול, מפני ראש השנה; על תשרי, מפני תקנת המועדות; על כסליו, מפני חנוכה; ועל אדר, מפני הפורים. (מסכת ראש השנה)
בר"ח של חנוכה [קורין] (במדבר כח) ובראשי חדשיכם מקום שפוסקין בשבת בשחרית משם מתחילין. (מסכת מגילה)
ראש חודש אדר שחל להיות בשבת,…. לכול מפסיקין–לראשי חודשים, ולחנוכה, ולפורים, לתעניות, ולמעמדות, וליום הכיפורים (מסכת מגילה)
בחנוכה, בנשיאים. בפורים, "ויבוא, עמלק" (שמות יז,ח). בראשי חודשים, "ובראשי חודשיכם" (במדבר כח,יא). במעמדות, במעשה בראשית. (מסכת מגילה)
אין מניחין את המיטה ברחוב, …רבי ישמעאל אומר, הסמוכות למיטה, מטפחות. [ט] בראשי חודשים, ובחנוכה ובפורים, מענות ומטפחות, בזה ובזה אבל לא מקוננות (מועד קטן)
אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חודשים, ובחנוכה, ובפורים. ואם התחילו, אין מפסיקין, דברי רבן גמליאל- (מסכת תענית)
גץ היוצא מתחת הפטיש, ויצא והזיק–חייב. גמל שהוא טעון פשתן, ועובר ברשות הרבים, ונכנסה פשתנו לתוך החנות, ודלקה בנרו של חנווני, והדליק את הבירה–בעל הגמל חייב; הניח חנווני נרו מבחוץ, החנווני חייב. רבי יהודה אומר, בנר חנוכה, פטור. (מסכת בבא קמא)
נמצאנו למדים ששמונה פעמים בדיוק כמספר ימי החנוכה מופיע במשנה מדהים.
זה מתחלק כך: פעם אחת בסוף סדר זרעים (ביכורים). שש פעמים בסדר מועד כאשר שלושה במסכת מגילה 'אחותה 'של חנוכה ושלושה במסכתות(ראש השנה, תענית, ומועד קטן)ואחד בסדר נזיקין .(בבא קמא)
אפשר לומר עוד- אנו הולכים למקדש עם ביכורי השדה. אנו מחזקים את תושבי חוץ לארץ לחברם לקיום המצוות בזמנם. אנו מתחברים לתורה בקריאתה בזמנים. וכן שימי שמחה והודיה אין להתענות ולקונן בהם. וגם נזק היכול להיגרם מנר חנוכה פטור לפי ר' יהודה , אך לא כך היא ההלכה.
הזהיר בנר חנוכה בכל הלכותיו ועניניו מתחבר הוא איפוא בשעת ההדלקה לכהן גדול המטיב את הנרות במקדש. יאיר ה' את עיניינו בתורתו להבין עמקי סודותיה במחשבה זכה וצלולה. אמן!
(נשלח ע"י ליאור זרחיה)