ואהבת לרעך כמוך – תשתית

הדפסה

"ואהבת לרעך כמוך" מופיעה בפרשה לאחר שורה של לאוים בתחום היחסים שבין אדם לחברו. "לא תגנובו, ולא תכחשו ולא תשקרו".. "ולא תשבעו בשמי לשקר.." "לא תעשוק את רעךולא תגזול, לא תלין פעולת שכיר". וכו´.
ברור שהמצווה הזו מהווה סיום לסדרת הלאווים שלפניה.
השאלה היוצאת מכך היא מהו הקשר המהותי, הענייני והרעיוני שבין סדרת הלאווים למצווה הנ"ל?

לפי פשוטם של דבריםאפשר לומר כי "ואהבת לרעך כמוך" היא לא מצווה בפני עצמה אלא סיכום לסידרת הלאווים. כלומר, שמירת כל הלאווים וההקפדה עליהם היא מצוות "ואהבת".
אפשרות אחרת היא שמצוות "ואהבת" היא מצווה בפני עצמה. מיקמה בסיום סדרת הלאווים אומרת כי ניתן להגיע אליה רק לאחר שמירת הלאווים הללו.
לא ייתכן לקיים את המצוה הזו ובו זמנית לעבור על הלאווים ולפגוע בזולת.

אולם חכמים פרשו אחרת.
"וכי יהיה איש שונא לרעהו, וארב לו וקם עליו, והכהו נפש ומת" [דברים יט, יא]
חכמים פרשו, עבר אדם על מצווה קלה סופו לעבור על מצווה חמורה. עבר על "ואהבת לרעך כמוך" סופו לעבור על "לא תשנא" ועל "לא תקום ולא תטור" וכו´.

מצוות ואהבת היא תשתית חינוכית. אם זו קיימת, יתקיימו גם הלאווים האחרים. בהעדרה ניתן להכשל בהם והפגיעה בזולת תיהפך למעשה יומיומי ללא כוח מרתיע.

(מתוך: על פרשת השבוע / מאיר צבי גרוזמן)