גשר שוק ומרחץ
שכשמדינה ממלכתית מנהלת ומסדרת את רווחת תושביה המתגוררים בעיר, היא צריכה לדאוג לרווחתם של התושבים ברמה הגופנית, הנפשית והכלכלית וחז"ל מסכמים שבשלושה פרמטרים עיקריים יש תיקון למדינה, ואלו הם: גשר, שוק ומרחץ. יתכן ששלושתם מייצגים את הצרכים החיוניים של התושב הן ברמה של רווחת הגוף, הן ברמת רווחת הנפש, והן ברמה הכלכלית ציבורית. אכן מהי כוונת חז"ל במאמרם 'גשר שוק ומרחץ'. אנו פוגשים את זה בגמרא במסכת שבת דף ל"ג בעניין של רומי וכך רשום שם:
ואמאי קרו ליה ראש המדברים בכל מקום ? דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו ?
תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות .
ר' יוסי שתק .
נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן,
תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס.
מה הרעיון כאן שמבטא רשב"י על כוונותיה של מלכות רומי, בעשיית גשר שוק ומרחץ?
יש לציין שכשיעקב אבינו בא שלם לשכם דורשים חז"ל כך: בראשית פרק לג, פסוק יח-" ויבא יעקב שלם עיר שכם, אשר בארץ כנען, בבאו, מפדן ארם; ויחן, את-פני העיר".
רש"י – 'שלם' – שלם בגופו שנתרפא מצלעתו (שבת לג), שלם בממונו שלא חסר כלום מכל אותו דורון, שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן דכתיב 'ויבא יעקב שלם' ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. 'ויחן את פני העיר' אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם.
האם זה לא אותם דברים כאשר המטבע היא סמל ומהות כל הנעשה במסחר השוק?
נצייין שיעקב עשה עצמו כגשר כשהעביר את ילדיו ומקנהו לארץ כנען.
הרב אביגדור נבנצל מנסה להסביר שורש מחלוקת תפיסתית בין רבי יהודה ורבי שמעון.
שואל מו"ר הרב נבנצל שליט"א: מהו שורש המחלוקת ביניהם?
מסביר הרב, כל אחד מהתנאים מסביר את התנהגות הרומאים בעקביות, לפי שיטתו;
רבי יהודה סובר – ש"דבר שאינו מתכוון – אסור", כלומר אדם העושה פעולה, אך לא מתכוון לתוצאותיה, ועקב כך נגרם חילול שבת – פעולה זו אסורה, כיון שמתחשבים במעשה היוצא ממנה (עיין ביצה כג.). הוא הדין בנידון דידן: הרומאים אומנם לא התכוונו להטיב לישראל, ואף לא לעם הרומאי, אלא כל כוונתם לטובת עצמם. ואע"פ כן, ראוי לשבחם כיון שתוצאות המעשה הן לטובה ולתועלת.
לעומת זאת, רבי שמעון סובר – ש"דבר שאינו מתכוון – מותר", כלומר אין אנו מתחשבים בתוצאה הנגרמת ממעשי האדם אלא בכוונתו של העושה. על-כן, אין לשבח את הרומאים בשל מעשיהם, כיון שלמרות שמכוחם נוצרו דברים שתועלתם מרובה, כוונתם הייתה להנאת עצמם ומעשיהם פסולים.
יש לציין שרשב"י בעצמו התרחץ בבית המרחץ (רומי) לאחר שהייה של י"ג שנים במערה.
הרב קוק זצ"ל בספרו 'עין איה' מבאר את הרעיון של רשב"י: – אין שום מבט של צדק, ושל חסד אלוקי, כל שהוא ששולט בלב האומה הרשעה הזאת, אין להם בעולמם, זולת אהבת עצמם לרדות את כל העולם כולו תחת רגלם, כדי שיוכלו להגיע על ידי כך לתאוותיהם השפלות בכל מלוא נפשם הבהמית.
א"כ מה כבר יוכל כלל הציבור לקוות מהפעולות הממלכתיות שלהם. ע"כ לא יקלעו הפעולות הפשוטות אפי' את מטרתן הקרובה. מדוע?
כי תיקון שווקים, הוא למטרה קרובה של הרחבת המסחר הרכוש והעושר של החברה. והם (מלכות רומי) עם נטייתם הרעה עשו להם מטרה להושיב בהם זונות, שההפסד הכללי הזה ירושש את החברה הרבה יותר ממה שיוכלו כל השווקים להעשירה, כי העוסקים בכך מאבדין את ההון שיש במהותו של מסחר השוק.
א"כ לא ישיגו תושבי העיר בכללותם משורש הרע הזה, שום טובה אפילו קלה, רק רע והפסד חומרי ורוחני. וע"פ המטרה הזאת אין לשווקים יחס ישיר עם הגשרים שיש בהם ענין חברותי.
אכן תקנו מרחצאות, אבל באופן ממש מקולקל, כי לא על עניין הנקיון והטהרה נוסד המרחץ הרומי, אלא בשביל הנטייה של הנפש הבהמית הנמוכה שבקרבם , שהיא רדיפת העידונים הגסים והפחותים, שהלוא, לא הבריאות הגופנית הייתה מגמתם בבניית בתי המרחץ כ"א העידון.
ולגבי הגשרים שתקנו, לא תקנום כדי לקרב את הרחוקים להיכנס בקלות לעיר, וכדי להיטיב את מצב הכלכלה הכללית של כללות המשפחה האנושית, כ"א הם תקנום לטול מהם מכס, כדי שתתמלא קופתם מפסולתם של העמים הרבים שינהרו אליהם, ולרוששם ע"י כספי המכס הרב שנגבה בהם.
על כן אין רשב"י מסוגל לשתוק ולכן יש כאן מבחינתו, רציצת מחשבות הרוע של רומי, ומחאה כללית על הרשעה כולה לכל צדדיה וגווניה, ולא יועילו כלל לעומתה אותם המסוות הקלושים שהתרבות הכוזבת מתגלה בהם לעין הרואה, וגילה ד' את פני הלוט הנטוי על פני כל העמים ופרצופם האמיתי התגלה.וכאשר מלכות יהודה תתכונן במהרה בימינו בהר הקודש ויתגלה משיח בן דוד, תהיה המלכות הזו ראויה להשראת השכינה במיטבה.
(נשלח ע"י ליאור זרחיה)