כלי המנגינה בחיי האדם

הדפסה

משחר ימי עולם מחפש האדם את שירת חייו. ובשל כך יצר כלי נגינה שונים שיהיו מייצגים את תכונות נפשו ואת מצבי רוחו או אולי על ידי המנגינה ישתנה מצב הרוח לטובה. וזאת בעקבות המצוקות שהאדם נאלץ להתמודד וכחלק מהבריחה מהתמודדות או להקל את התמודדות, המציא האדם כלים מכלים שונים לשם כך. אנו יודעים ש'מפתח סול' יושב ומוטבע על חמישה פסים שחורים שלמעשה מורים על חמישה אוקטבות או אקורדים. אנו גם יודעים שישנם שלושה סוגי כלי נגינה עיקריים שהם: כלי נשיפה ,כלי מיתר, וכלי הקשה.

כלי הנשיפה ממוקמים בצד היותר עליון של האדם, כלי המיתרים במקום האמצעי, של האדם וכלי ההקשה במקום היותר למטה של האדם.

ולכן יש סקאלה רחבה בם יושבים הצלילים ולכן יש קבוצות כלים שמתאימים לקבוצות של צלילים יש צלילים גבוהים ויש צלילים נמוכים וביניהם קשת רחבה מאוד של אפשריות וכאשר כמה כלים מנגנים ביחד זוהי המוסיקה המופלאה. ובכלל היוצא למרחב הטבעי בו שוררים חיים אורגניים של חי וצומח יאזין בערגה לשירת היקום בו שירת הציפורים וגעיית הבהמות מתמזגת עם אוושת העלים ונשיבת הרוחות.

ידע ויפנים שהבורא יתברך שמו הוא המנצח האדיר שמאז בריאת העולם לא תמה ולא דעכה לה אף לרגע שירת חיים זו. והאדם שנברא ביום השישי האזין בערגה לשירה זו ומאז החל לייצר כלי נגינה שמדמים את שירתם הטבעית של החיים.

הבה נצעד במקורותינו אחרי הכלים והצלילים ונשכיל הרבה מכך:

לראשונה אנו מוצאים את יובל בן למך "הוא היה אבי כל תופש כינור ועוגב."

לבן הארמי טוען כנגד יעקב אבינו שיכול היה לשולחו מחרן: "בשמחה ובשירים בתף וכינור".

בעקבות נס קריעת ים סוף נאמר: "ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות."

קול אדיר של שופר חזק מאוד קידם את בני ישראל במעמד הר סיני" ויהי קולות וברקים ..וקול שופר חזק מאוד".

ה' מצווה את משה כך: "עשה לך שתי חצוצרות כסף – למקרא העדה ולמשא את המחנות.

יהושע בן נון בעת איגוף חומות יריחו תוקעים בשופר ונופלים החומות."ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות.

וכאשר סרה רוח ה' מעם שאול..יבקשו איש יודע מנגן הכינור…וניגן בידו וטוב לך ויאמר הנה ראיתי בן לישי …יודע נגן …ולקח דוד את הכינור וניגן בידו ורווח לשאול ועוד "והיה כנגן המנגן ונחה עליו הרוח".

וכאשר עולה ארון ברית ה' מבית אבינדב אשר בגבעה נאמר:"ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה' בכל עצי ברושים ובכינורות ובנבלים ובתופים ובמנענעים ובצלצלים. ועוד:"ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון ה' בתרועה ובקול שופר".

ויעש המלך שלמה:"את עצי האלמוגים מסעד לבית ה' ולבית המלך וכינורות ונבלים לשרים…" .

בספר נחמיה פרק יב' מצאנו כך: "ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות"

ויש אומרים שגם ים כנרת נקרא על שם צורתו, הדומה לכינור, במדבר לד יא': "וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה"

בין כלי הנגינה שהיו בקודש היו המזמרות מזהב שעשה שלמה המלך. נוסף על כך, שלמה המלך הכין כלי נגינה – כינורות ונבלים – מעצי אלמוגים מיוחדים ש"לא בא כן עצי אלמוגים ולא נראה כן עד היום הזה".

מה המשמעות הרוחנית של הכינור, לעומת כלי נגינה אחרים?

ע"פ גיא-צבי מינץ ("ניגון כשר, מנגן כשר", פרק א, עמ' נח), כל כלי נגינה מכוון כנגד אחד היסודות של נפש האדם:

– כלי הקשה, כמו תוף ומצלתיים – כנגד "יסוד העפר", עולם הגוף החומר והמעשה;

– כלי פריטה, כמו נבל – כנגד "יסוד המים" (ההכאה במיתר מרעידה אותו כעין תנודתם של גלי מים כשמטילים אבן לתוכם), עולם הרגש;

– כלי נשיפה, כמו חליל חצוצרה שופר ועוגב – כנגד "יסוד הרוח", עולם השכל והמחשבה;

– כלי קשת, כמו כינור – כנגד "יסוד האש" (כיוון שהפקת הצליל היא ע"י חיכוך, בדיוק כמו יצירת אש), עולם הנשמה, הדמיון וההשראה.

נמצא כך: שמפרק קנ' בתהילים – אפשר להבין ולראות איך יש דירוג בין כלי הנגינה השונים כאשר השופר מכלי הנשיפה העליונים ביותר מצוי במדרגה העליונה, הכינור והנבל כלי המיתר מקומם באמצע, ואילו התוף והעוגב כלי ההקשה והמפוח, מצויים במדרגה התחתונה. האם זה הסדר הנגינה הנכון שרומז לנו כאן נעים זמירות ישראל בשלהי ספרו? יתכן שכן.

אנו רוצים לבוא ולהוכיח כך: יש כלי נגינה שונים שיכולים להפיק צלילים שונים וכן בני אדם שונים המנסים להירגע או להגיע למנוחת הנפש או דווקא לדחות כאבים פיזיים או נפשיים באמצעות הכלי והמנגינה. יש לשים לב לפרמטרים השונים א- לצורת הכלי ולמקומו בגוף המנגן והאם הכלי בא לרומם את האדם רוחנית או שמא בא הוא להשפילו ולדכאו ולעכר את נפשו אם בצלילים ואם בתחושה שהנגינה מייצרת בליבו של האדם?

אכן במהלך הדורות השתכללה תורת הנגינה והתרבו הכלים נכתבו פואמות ותווים, ומילים של אחד חוברו ללחן של אחר וההרמוניה המוסיקאלית התחילה להדהד באוזני הקהל ובשל כך נבנו היכלות להשמעת המוזיקה וקונצרטים רבים מסגנונות שונים החלו לצוץ על פני כל הגלובוס. ואת שירת היקום הפכו למקצוע מועדף בעיקר באירופה אך גם בכל מקום כל מדינה ומדינה רכשה לה פזמון והימנון משלה ושירת עם ועם החלה להתרונן בפיות בני עמה.

ומה קורה אצל עם ישראל האם שירת לאומיותו מקבלת ביטוי נכון המתאים לקירבת אלוקים? כן.
דוד המלך הבין את גודל השעה וחיבר וליקט את המזמורים והפכם לספר תהילים ובשל כך נקרא נעים זמירות ישראל. כי באמת תורת המוסיקה תורה מופלאה ועצומה היא, ויש בתוכה כוחות אדירים שיכולים לשנות את הכל.

אנו תפילה בעת הזו שהקב"ה ידריכנו לזמר לפניו בכלי הנגינה השונים ומתוך כך להתחבר להתרומם ובכך לרומם את הבריאה כולה אל הקדושה ומתוך כך נזכה במהרה בימינו לשמוע את נגינת הלווים במקדש, אמן.

(נשלח ע"י ליאור זרחיה)