עץ ארז אזוב ושני תולעת

מאת | קטגוריות: ויקרא, מצורע

יתברך היוצר ויתעלה הבורא שנתן לנו את האפשרות להיטהר, ואכן ה'כלים' שיעזו לנו הם עץ הארז האזוב והשני תולעת. הנה יש לנו כאן הנגדה בין חזק לחלש בין אדום ללבן בין צומח לחי. הנשגב והזניח. שני התולעת מדגיש את הצבע האדום, המסמל את החיות.
הרש"ר הירש שם מסביר שארז הוא הגדול והחזק שבצמחים, אזוב הוא הקטן והחלש שבהם, שני תולעת פירושו צמר צבוע בדם תולעת, כלומר הקטן והגדול בעולם החי ביחד. אלה הם הנציגים של העולם האורגני (המורכב מצומח ומבעלי חיים).

אמנם האדם, בעלי החיים והצמחים משותפים בכך שהם הופכים בסופו של דבר לאפר, אך אצל האדם יש גם יסוד נצחי, יש לו נשמה אלוקית. אנו נביא המקורות ונמקד מבט למה התורה דורשת ושבעזרת של אלו ודרכם ושבהזאתם על הטמא, תבוא לו הטהרה בעקבות הטומאה שדבקה בו.

שאלה – מה מסמלים הארז האזוב והשני תולעת? ועוד מה בין 'שני תולעת' בטהרה, לבין 'תולעת שני' בבגדי הכהונה?

מצאנו אותם : ב1-טהרת מצורע 2 -בטהרת בית המנוגע 3- בטהרת אדם מטומאת המת.

וציווה, הכוהן, ולקח למיטהר שתי-ציפורים חיות, טהורות; ועץ ארז, ושני תולעת ואיזוב. וציווה, הכוהן, ושחט, את-הציפור האחת–אל-כלי-חרש, על-מים חיים. את-הציפור החיה ייקח אותה, ואת-עץ הארז ואת-שני התולעת ואת-האיזוב; וטבל אותם… (ויקרא פרק יד')

ולקח לחטא את-הבית, שתי ציפורים, ועץ ארז, ושני תולעת ואיזוב. ושחט, את-הציפור האחת, אל-כלי-חרש, על-מים חיים. ולקח את-עץ-הארז ואת-האיזוב ואת שני התולעת, ואת הציפור החיה, וטבל אותם בדם הציפור השחוטה, ובמים החיים; והזה אל-הבית, שבע פעמים. וחיטא את-הבית–בדם הציפור, ובמים החיים; ובציפור החיה, ובעץ הארז ובאיזוב–ובשני התולעת (ויקרא פרק יד)

ולקח הכוהן, עץ ארז ואיזוב–ושני תולעת; והשליך, אל-תוך שריפת הפרה … ולקח איזוב וטבל במים, איש טהור, והזה (במדבר יט)

רש"י — עץ ארז ואזוב ושני תולעת – ג' מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם סימן שהגבוה שנתגאה וחטא, ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת, ויתכפר לו.

מצות איזוב–שלושה קלחין, ובהן שלושה גבעולין; רבי יהודה אומר, של שלושה, שלושה. איזוב שיש בו שלושה קלחין–מפסגו, ואוגדו. פיסגו ולא אגדו, אגדו ולא פיסגו, לא פיסגו ולא אגדו–כשר. רבי יוסי אומר, מצות איזוב–שלושה גבעולין, ושייריו שניים, וגרדומיו כל שהוא. (במסכת פרה פרק יא משנה ט)

מהו השני? שני הוא גוון של אדום, המופק מביצי כנימת מגן, עפצים שעל עצי אלון.

מיהו עץ הארז? ארז הלבנון נחשב לעץ בניה חזק ומעולה. ובתנ"ך הוא משמש כסמל לעץ חזק, הניגוד המוחלט לעלוב שבצמחים, אזוב הקיר: "ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה… וידבר, על-העצים, מן-הארז אשר בלבנון, ועד האזוב אשר יצא בקיר" (מלכים א' ה', ט'-י"ג); "קול יהו-ה, שבר ארזים; וישבר יהו-ה, את-ארזי הלבנון" (תהילים כ"ט ה'). ארזי הלבנון אף שמשו את שלמה לבניין בית המקדש הראשון: "הנה אני בונה-בית לשם יהו-ה אלהי… שלח-לי עצי ארזים ברושים ואלגומים, מהלבנון" (דברי הימים ב' ב', ג'-ז').

מיהו האיזוב? האיזוב נזכר במקרא עשר פעמים כצמח מעוצה קטן הגדל על 'קיר' (מל"א ה יג). האזוב שימש בבטהרת המצורע (ויקרא יד ד), מרכיב חיוני בהכנת אפר פרה אדומה (במדבר יט ו) וכסמל החיטוי והטהרה: "תחטאני באזוב ואטהר, תכבסני במשלג ואלבין" (תהילים נ"א ט').

הרמב"ם מפרט את שימושי האזוב בפירושו לסוגית פרה אדומה: "הוא עשב נכבד במיני מטעמים, והוא עשב ידוע לרופאים, ואוכלים אותו בעלי-בתים ומתבלים בו הקדרות ומרקחים אותו בדבש" (פרה אדומה פ"ג, ה"ב).

עץ ארז כמבוא לאזוב:

בשם ה'שפת אמת': לשם מה עליו להביא גם עץ ארז, המרומז על גאות? אם הכוונה היא בעיקר שישפיל את עצמו כאזוב, הרי די שיביא אזוב בלבד?

ברם, כשהחוטא חוזר בתשובה והוא מתבונן על החטאים אשר חטא, הריהו בא לידי שפלות-הרוח ולידי הבושה העמוקה ביותר מן הגאווה שהיתה בו לפני כן, בוש ונכלם הוא על אשר התגאה בו-בזמן שהיה חוטא, יוצא איפוא שהגאווה מסייעת לו עכשיו לבוא לידי שפלות-הרוח. ואם כן שפיר יש לו ל"ארז" חלק ברפואתו.

עץ הארז שנזכר בפרשת מצורע (ויקרא יד, ד): "וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב". רש"י מסביר מדוע ניטל ענף מעץ הארז לטהרת המצורע: 'ועץ ארז – לפי שהנגעים באים על גסות הרוח'. הצרעת באה על האדם על שהוציא שם רע על חברו (מצורע יתפרש כנוטריקון של 'מוציא שם רע') ונהג בכך בגסות הרוח, ולכן עליו ליטול ענף מן העץ הגבוה ביותר (ארז) ומן ה'עץ' הנמוך ביותר (אזוב), וכשם שהגביה עצמו כארז מוטל עליו להשפיל עצמו כאזוב.

על פי המהר"ל- לכך יהיה בתחילה כתולעת עד שיתרחק מן העבירה ולא יהא לבו גס עליו ואחר כך יהיה כאזוב ואין צריך להשפיל עצמו כתולעת. ולפיכך מקדים הכתוב שני התולעת ואח"כ האזוב, כי השפלות יותר מדאי אין ראוי כי כל מדה טובה בעולם יש לו מיצוע ושני הקצוות אינם טובות.

גבהות לב כארז בדרכי ה', שפלות כאזוב במילי דעלמא ודקדוק כחוט שני התולעת.

וכן כתב רבי יהושע השיל מאפטא: וצריך גם ארז לרמוז לאדם שיגביה עצמו כארז במילי דשמיא, על דרך "ויגבה לבו בדרכי ד' " (דברי הימים ב, יז, ו). אמנם צריך בזה חוט המשקל להכריע, כמה מהגבהות לעבודת ד' וכמה מהשפלות למילי דעלמא כמו חוט הלשון במאזנים, שצריך לעמוד באמצע, שלא להכריע לכאן או לכאן, אף כחוט השערה, על זה רמז שני התולעת, שהביא עם הארז והאזוב.

על פי זה מבואר שפיר שמטעם זה מביא המצורע "עץ ארז ושני תולעת ואזוב" להורות שצריך להשתמש בשתי המידות הללו, גאווה וענווה לעבודת ה', כל אחד בזמנו ובמקומו הראוי לו, באופן כי מה שמביא המצורע "עץ ארז" שרומז על גאווה, הוא כדי לכפר על שלא התנהג בגאווה דקדושה, כי אם בענווה פסולה, ומה שמביא "שני תולעת ואזוב" הוא כדי לכפר על שלא התנהג בענווה דקדושה, כי אם בגאווה פסולה.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שתתקיים בנו התפילה-
"וטהר ליבנו לעובדך באמת" ואז נזכה לטהר את כל העולם מן הדברים המונעים את הקדושה. אמן!

נשלח ע"י ליאור זרחיה)

דברי תורה נוספים בקטגוריות: ויקרא, מצורע
  • תורת המצורע
  • "ולקח למטהר... ועץ ארז ושני תולעת ואזוב" (יד, ד)
  • רפואה רוחנית
  • הכל טוב
  • תיקון הנתק
  • מדוע נקרא המשיח "מצורע"?
  • "כנגע נראה לי בבית" - על ראייה סובייקטיבית של בעל הענין
  • http://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (212.5KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.