תשובה חוזרת ביום הכיפורים
כאשר אדם חופר בור באדמה רכה תוך כדי החפירה של הבור, עקב הרכות של האדמה, קירות הבור מתפוררים, ונופלים לתור הבור שנפער. בשל כך, גם אחרי שחפר כבר את הבור פעם אחת, הבור חוזר ומתמלא "מעצמו" שוב ושוב, והאדם החופר צריך לחזור לחפור את מה שכבר חפר.
ובכל זאת, יש הבדל בין החפירה הראשונה לאילו שאחריה. כי הראשונה היא עדיין החפירה הקשה ביותר, שבה צריך להתחיל וליצור את הבור, החפירות שאחרי, גם אם נראה שהן יותר מתסכלות, הן למעשה קלות יותר, ונובעות רק הצורך לתקן את ה"שיבושים" מהחפירות שהיו לפניהן.
הרבה פעמים, ביום הכיפורים, אדם מרגיש מתוסכל מכך שהוא חוזר ונופל אחרי החזרה בתשובה לאותם חטאים ולאותן טעויות. הרבה פעמים אנחנו שואלים את עצמנו האם בעצם כל העניין של יום כיפור שווה משהו, אם בכל שנה אנחנו צריכים לחזור ולתקן את עצמנו מחדש.
מסביר הרב שבדרון בשם הרב קסטל, שיש משמעות גדולה לכל החלטה חוזרת להשתפר. כל חזרה בתשובה, גם אם זה לא נראה, משאירה רושם על הנפש, והופכת את החזרות בתשובה שיבואו אחריה לקלות יותר ויותר, עד אשר ההצלחה מגיעה.
כמו בחפירה של הבור, כל סיבוב וסיבוב תורם למעשה ליצירת הבור, וגם בחזרה בתשובה, אם היא מגיעה מעומק הלב, אפילו אם נראה שהיא "נעלמה" ולא השאירה רושם בעולם, למעשה היא יוצרת את הרצף של השיפור התמידי של האדם.
(על פי "אוצר המשלים על התורה")
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.