השופר מהותו וסודו
למה התורה במכוון לא כתבה במפורש איך נבצע את יום התרועה ובמה? חז"ל למדו שזה בשופר אך אולי ניתן גם לומר שהלוא מצינו בתורה שמריעים היו בחצוצרה בזמן המסעות במדבר, אם כן למה שלא נריע בראש השנה בחצוצרה? במה טוב יותר השופר?
השופר הינו כלי העשוי מעצם שהיא קרן האייל והוא נעשה וגדל מאליו ללא מגע יד אדם. הוא ממוקם בראשו של האייל הוא זה שנאחז בסבך בזמן שיצחק עקוד היה על המזבח בהר המוריה רגעים של אימה נוראה ומסירות נפש עצומה של אברהם האב ויצחק הבן ואת אותה מסירות הנפש לעבודת ה' ,רוצה הקב"ה מאיתנו וכך שכשנריע בשופר של אייל בראש השנה יעלה או אז זיכרון העקידה לפניו וירחם על עמו.
השופר הוא כלי נגינה בראשתי מאוד ונפשנו משתוקקת לחזור לעצמיותה ויש בו (בשופר) במהותו, שכשנשמע את התקיעות והתרועות הבוקעים מתוכו יחזור האדם לראשיתו ולתשובת נפשו, מה שלא ניתן להעשות בשום כלי נגינה אחר כולל חצוצרה.
חצוצרת הכסף דומה לשופר שזה וזה כלי נשיפה וגם שיש להם פתח כניסה לאוויר ופתח יציאה. אך ההבדל המשמעותי ביותר הוא שהחצוצרה כוללה מעשה ידי אדם. לעומת השופר שהינו כלי טבעי ללא מגע יד אדם רק בחיתוכו מראש האייל וסידור הפיה לנשיפה.
יש בשופר אפשרות להשמעת קולות.
יש קולות ישרים וחלקים הם התקיעות, ויש קולות שבורים הם השברים, ויש את הקולות החתוכים לחתיכות קטנות והם התרועות. כאשר נשמעת צפירה עולה ויורדת מתכנס האדם ונלחץ ויורד למקלט, אך בהישמע קול ארוך וישר שבה לרוחו המרגעה. זהו הסיפור של השופר מתחיל היום הזה כיום תרועה לחץ והתכנסות פנימית אך בסופו של יום, עם הישמע התקיעה הארוכה היא שמסמלת את קול שופרו של משיח. חוזר האדם לעצמיותו ולמרגוע נפשו. זהו סוד סיפורו של השופר ולכן הוא המתאים ביותר מכל כלי נגינה אחר עלי אדמות, והכפיפות של השופר היא שברון הלב ומסירות הנפש ואת זה רוצה ה' מאיתנו שנזכה לחוש כך בראש השנה, ובכך להיכתב לחיים טובים ארוכים ולשלום.
(נשלח ע"י זרחיה ליאור בית אל)