חמור שונאך
כתוב בפרשתינו "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עימו" נשאלת השאלה הלא כתוב "לא תשנא את אחיך בלבבך" כלומר אסור לשנוא אף אחד מישראל, אז כיצד יכול להיות
מצב שהאדם שונא את חברו?
על כרחך אתה אומר שהתורה מצוה לשנוא, לשנוא רשעים.הגמ' לומדת מהפס' "כי תראה" וגו' שאם יש אוהב
לפרוק ושונא לטעון יעזור לשונא. ולכ' ההגיון אומר הפוך ,מכיוון שיש צער בע"ח אצל האוהב. ועוד, בפסוק מתעוררת שאלה, לכאורה המלים "וחדלת מעזוב לו" מיותרות שהרי משמעות הפס' בלעדיהם לא משתנה?
עונה ע"כ הרב הורוביץ בשם הרב אריאל: ההבדל המהותי בין "חמור שונאך" ל"לא תשנא" הוא שאהבת
ישראל צריכה לבוא מעצם האדם ולא בגלל שה' ציווה אלא ציווי זה הוא בכלל "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" ומצוות שנאת הרשעים היא בגלל שה' ציווה כלומר אני מעצמי צריך לאהוב אבל מה לעשות שה' ציווה לשנוא ולכן כאשר אדם שונא אדם אחר רק בגלל המצווה אז באמת ילך לעזור לאוהבו אבל אדם שיש בו גם שנאה מעצמו כפי חברו והוא לא רוצה לעזור לו כלומר "וחדלת מעזוב לו" אז "עזוב תעזוב עימו".