קנאת הגוים מחזירה את העם היהודי לעצמו
כאשר יצחק מצליח יותר מדי בעיני הפלישתים, פונה אליו אבימלך ואומר לו "לך מעמנו, כי עצמת ממנו מאוד".
אומר על זה הרש"ר הירש – הפסוק הזה בעצם רומז על האופן שבו עם ישראל שומר על תפקידו לקראת הגאולה. אותה קנאה עצמה של הגוים, בהצלחתו של ישראל היא אחד מהמכשירים של ההשגחה להציל את עם ישראל.
אלמלא קנאת הפלישתים ביצחק, שגרמה שיצחק יהיה חייב להתבודד מהם, בקלות הוא היה יכול להשתקע ולהשקיע את עצמו לתוך העיסוק בעושר והעמדה הנכבדה שהיתה לו, ושוקע בהם יותר מאשר בתעודה הרוחנית שעליו לשאת , כבן אברהם. מי יודע אם לא אותה קנאה הצילה אותו.
כן גם עם ישראל, כשהם מתקדמים לקראת השלב שבו הם יכולים להשתקע יותר מדי בהצלחתם החומרית בקרב הגויים, מגיעה הקנאה הזו שמחזירה אותם לעצמיותם, ומזכירה להם את תפקידם היהודי העיקרי.