חלומו של שר המשקים לעומת שר האופים

במבט ראשוני חלומם של שר המשקים ושר האופים משקף מציאות ורודה ויפה.

שר המשקים חולם על גפן גדולה, ועסיסית, פורחת ובשלה, בעלת שלשה שריגים. חלומו של כל יינן ובמרכז החלום ניצבת דמותו בתפקיד שכ"כ התגעגע אליו לשרת את המלך ,הלה סוחט את הגפן ,מוזג לכוס מהודר, ומגישה למלך.
לעומתו שר האופים גם כן חולם על הקריירה שאליה הוא כ"כ חפץ לחזור. ה"שף" בחצר המלך וגם הוא חולם חלום שעל פניו מבשר לו טובות שלשה סלים מלאים כל טוב מעלים ניחוחות ואת כל זה מביא שר האופים על ראשו למלך ,נשמע טוב.
וכששניהם מתכנסים אצל יוסף לשמוע את הפתרון ההבדלים כרחוק מזרח ומערב, שר המשקים זוכה להגשים את החלום, לעומתו שר האופים מובל למיתה.

מאיפה יוסף ממציא תשובה שכזו עם הבדלים כ"כ רחוקים ?
הגמ' מביאה עצה לאחד שחולם חלום שמשנה לנו את כל ההבנה שהבנו עד כה בנושא החלומות.
"כל החלומות הולכים אחר הפה" שנאמר{בפרשה הבאה}"כאשר פתר לנו כן היה" ולכך "הרואה חלום יבקש מאוהביו שיפתרו לו זאת"

פירושם של דברים שכל חלום ניתן לפירוש טוב ולפירוש רע ולכן אדם שחולם חלום ילך לאוהבו שיפתור לו את זה לטובה.
לפי"ז יוצא שיוסף מיוזמתו החליט לפתור לשר המשקים לטובה ולשר האופים לרעה, וא"כ קשה יותר מה האינטרס של יוסף לפרש את חלומו של שר האופים לרעה?

הירושלמי בהלכות פסח אומר שהמקור לכך שתיקנו ארבעה כוסות של גאולה הוא כנגד ארבעה פעמים "כוס" שמוזכר אצל שר המשקים ,בשעה שהציג את החלום לפני יוסף ."ואראה את כוס פרעה", "ואקח את כוס פרעה "וכו'
וכמובן נשאלת השאלה מה הקשר בין חלום שר המשקים לארבעה לשונות של גאולה ?

יסוד הדברים הוא כך מי שמתבונן בסיפורו של שר המשקים רואה שלשר המשקים הייתה כסיפה להיות עבד פרעה, הוא חי בחלומו את תפקידו לפרעה "וכוס פרעה בידי", ואשחט אותם על כוס פרעה, ואתן את הכוס ,כל פעולה בשלבי הכנת הכוס מתוארת בקפידה ובריגושים וכשר המשקים כ"כ חושק בתפקיד יש אינטרס ליוסף לעזור לו ולפתור את חלומו לטובה.

לעומתו שר האופים מתייחס לתפקידו בחלום בצורה אדישה ויבשה, הוא לא מתחבר לתפקיד. "ואראה שלשת סלים מונחים על ראשי "בכך מסתיים תאורו. אפי' הציפור מרגישה בכך היא מרשה לעצמה לאכול תוך כדי ההגשה כך לא מגישים אוכל למלך ולכך יוסף פתר את חלומו לשלילה.
זהו גם כן כוונת הירושלמי גאולת ישראל לא תגיע לבני ישראל לולי הכנה מוקדמת ,לולי כסיפה וריגושים לקראת בואו של משיח וזהו מטרת הארבעה כוסות לשרש בליבנו את הכסיפה והגעגועים לגאולה.

בכל תפקיד שאדם עושה הן ברוחניות והן בגשמיות התנאי הבסיסי להצלחה הוא קודם לאהוב את התפקיד בלעדי זה הסיכויים להצלחה אפסיים. (ולכן גם עוצמת עבודת הפרך במצרים הייתה שנתנו לגברים את עבודת הנשים וכן להפך…)

(נשלח ע"י הרב אלי ויזנר)