"ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה"
במבט ראשון קשה להתחבר לדברי הפסוק ,הרי אנו אמונים על החוקיות שקיימת בטבע בני האדם הגורסת ,שכשאדם טוב לו בדרך כלל הוא לא מרגיש שהזמן עובר. לעומת זאת שהוא מצפה לדבר טוב או לדבר שהוא ממש אוהב הזמן עוצר מלכת, ולרגע נדמה שבדקה יש הרבה יותר משישים שניות …
אז מה קורה אצל יעקב אבינו? מתחילת הפרשה אנו רואים שאהבתו לרחל הייתה כה עזה עד כדי כך שהסכים לעבוד עוד שבע שנים נוספות למרות שלבן רימה אותו ואם כן מה ההסבר לכך שהתורה מתארת את עבודת רחל בעיני יעקב כימים אחדים.. ועוד מטעימה את זה מחמת "אהבתו אותה" הכיצד??
במהלך חייו של האדם, עובר הוא נסיונות , קשיים רבים רובצים לפתחו ,עצם התופעה היא טבעית! הבעיה מתחילה באופן ההתמודדות, אנו רגילים להתייחס לדברים שאנו מאוד רוצים בקוצר רוח אנו גם נוטים לחשוב שברגע שיגיע ה"דבר" הבעיה תיפתר.
טעות זו נובעת מכך שאנו לא מאמינים שהזמן הוא חלק מעצם התהליך , כשם שאשה מעוברת צריכה {כביכול} להמתין ליציאת הוולד תשעה חודשים ,וכולנו מבינים שכל יום ויום הוא חלק משמעותי ליצירת הוולד , ביום אחד איבר חדש נוסף ,ביום אחר מערכת נוספת בגוף רוקמת עור וגידים. אף אחד לא חושב שצריך שהילד יצא מוקדם מידי.
כך הדבר בכל תחום ותחום ובחיים הזמן הוא חלק מהתהליך ,ואף לפעמים הוא נצרך כדי שהאדם יהא כלי ראוי, לקבל את ההשפעה שראויה לו.
גם בחינוך ישנם פעמים שגם כאשר התלמיד מבין שהצדק איננו אתו והוא צריך להשתנות, הוא חייב את ה"זמן "כדי לקבל את הדברים וליישבם בליבו…
יעקב אבינו חפץ מאוד ברחל אך ידע שהזמן הוא מרכיב חשוב בקשר ,בשנים הללו יעקב ידע שהוא בונה את עצמו להיות ראוי לקשר עם רחל שיוביל בסופו של יום לבניית שניים עשר שבטי ק-ה.
ולכך דווקא בגלל "אהבתו אותה" -"ויהיו בעיניו כימים אחדים "כיון שהוא האמין בכל ליבו שבכל יום ויום הוא נעשה ראוי יותר, בנוי יותר הוא ראה בכל יום ויום חלק מהתהליך ,וכשאדם נמצא בעיצומו של בניין חייו, בדבר שהוא אוהב ורוצה ,הוא לא מרגיש איך הזמן עובר מהר.
דמיינו לעצמכם -אדם שקנה בית מהקבלן ,שצורתו ותוכנו נקבעת לפי תכנית מסודרת מראש ,מהרגע שהוא סגר על העסקה, הוא ממתין בקוצר רוח! ליום שהוא יוכל לחנוך את הדירה .
לעומתו אדם שהחליט לבנות בית פרטי ,שכל צורת הבית ותוכנו נקבעת על ידו, הזמן ממנו והלאה… הוא יודע שכדאי להשקיע בכל פרט ופרט, כיון שכל אותם פרטים יתחברו בסופו של דבר ליצירה מופלאה…
(נשלח ע"י הרב אלי ויזנר)