פנינים ל"פיטום הקטורת" מתוך התפילה
1. את קטע "פיטום הקטורת" בתפילה אנו פותחים במשנה [סנהדרין, פרק י,משנה א]: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא…". לכאורה די היה לאמר: ישראל יש להם חלק לעולם הבא. מה באה המלה "כל" להוסיף וללמדנו?
בידוע שעם ישראל מורכב מכהנים, לווין וישראלים. דרגתם של הכהנים והלווים גבוהה יותר בשל עבודתם במקדש, ועיקר עבודת הקרבנות נעשית על ידם, ועוד דברים שבהם מתבטאת דרגתם הגבוהה יותר. בזכות עבודת המקדש מתכפרים עוונות ישראל.
היינו יכולים לחשוב שמחמת מעלות הכהנים והלווים יש להם חלק לעולם הבא, ולשאר ישראל ? אין. באה המשנה ומדגישה שלכולם יש חלק לעולם הבא.כ=כהנים, ל=לווים, וישראל. לכולם, מהיהודי הפשוט ועד לכהן הגדול, יש חלק לעולם הבא.
ואוסיף: היית סבור שחלקם של הכהנים והלווים בעולם הבא היא בשל דרגתם ועבודתם בבית המקדש, בא המשנה ללמדנו שאם לכל אחד מישראל יש חלק בעולם הבא, חלקו זה מובטח לא בשל דרגתו, אלא בשל זכויות שצבר בקיום עבודת הבורא ואמונתו התמימה בבורא עולם.
2. בדרך כלל, לכל תשובה תוקדם השאלה. היכן בתפילה התשובה קודמת לשאלה? בקטע "אין כאלוקינו, אין כאדוננו" שב"פיטום הקטורת", אנו מקדימים ומצהירים:"אין כאלוקינו, אין כאדוננו.." ורק לאחר מכן ממשיכים ושואלים: "מי כאלוקינו, מי כאדוננו..".
ומדוע? ? על היהודי לדעת תחילה בידיעה ברורה שאין כה' אלוקינו, ללא שום תהיות ושאלות ולנהל את חייו עפ"י ידיעה זו. ורק לאחר מכן, אם הוא רוצה לחקור ולשאול הוא רשאי ואין בכך בעיה, שכן שאלתו לאחר מכן היא שאלה שהתשובה עליה ידועה.
ואוסיף: מכאן שלעולם על האמונה לקדום לידיעה. וכך גם מצינו אצל אברהם, שהתורה הקדימה את הפסוק "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" [בראשית, לך לך, ט"ו, ו], לשאלת אברהם: "ויאמר, אד-ני ה', במה אדע כי אירשנה" [שם, פסוק ח]. ואת השכר האמיתי מקבלים בעיקר על האמונה, והידיעה [שהיא בד"כ תוצאה של לימוד וחקירה] באה לחזק את האמונה. לפיכך, מצווה התורה: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" [דברים, י"ח, י"ג].
(פניני התפילה לקוחים מתוך: "כרם שלמה" ? חוברת חידושים ודברים לזכרו של מארי שלמה שירווי זצ"ל. נשלח ע"י יואב מיליס. מוקדש לע"נ הוריו זהרה ושמעון מיליס ז"ל ולע"נ אחיו צדוק בן שמעון וזהרה מיליס ז"ל)