ארבע כוסות של ליל הסדר–בהלכה ובאגדה
דע, שמצוות שתיית ארבע כוסות יין בליל הסדר, הינה מדרבנן ולא מדאורייתא. אנו במאמר נכבד זה נסקור בהלכה ובאגדה את העניין המיוחד הזה בו יש לנו את החיוב בהוראת החכמים, לשתות בהסיבה בליל הסדר ארבע כוסות יין.
הרמב"ם בפרק ז' מהלכות חמץ ומצה הלכות ט' וי' כותב-
ארבעה כוסות האלו צריך למזוג אותן כדי שתהיה שתייה עריבה, הכל לפי היין ולפי דעת השותה.
הרי ששתה מיין לא מזוג, ידי 4 כוסות יצא, אך ידי חירות לא יצא.
כל כוס וכוס מארבעה כוסות אלו הללו מברך עליו ברכה. אך יש דעות שלא על כל אחת מהארבעה מברך.
ודע עוד שכל כוס וכוס מארבע הכוסות הללו, הינה מצווה בפני עצמה, ונשאל, שהרי הלוא אסור להינות בעולם הזה בלא ברכה, ובאמת האם יש אכן חיוב לברך ברכה ראשונה (בורא פרי הגפן), וברכה ואחרונה (על הגפן ועל פרי הגפן) על כוס וכוס? תשובה, אכן יש בזה מחלוקת בראשונים ודעות שונות בפוסקים ונביא חלק נכבד מעיקרי השיטות בנושא, כמו כן נביא ממקורות בחז"ל, מה באמת טמון בעומקם של דברים בחיוב הזה של שתיית ארבע כוסות דווקא בליל הסדר.
כוס ראשונה כוס הקידוש כמו בכל שבת וחג אין צורך בברכה אחרונה כי כאן פתיחת הסעודה. על הכוס השניה אומרים את ההגדה גם לא שייך לברך עליה ברכה אחרונה, אך ראשונה כן כי יש הפסק גדול מן הברכה הראשונה שברכנו על כוס הקידוש. כוס שלישי, בהיותו מלא, מברכים עליו את ברכת המזון ולכן לאחר ברכת המזון אנו מתחייבים שוב בברכת הנהנים על כוס יין זו. ואת ההלל הגדול אומרים על הכוס הרביעית מברכין ברכה ראשונה ואחריה ברכה אחת מעין שלוש שסוגרת על החיוב מן הכוס השלישית וכמובן על הכוס הרביעית.
הגמרא במסכת פסחים דף קח ע"ב אומרת- תנו רבנן, הכל חייבים בארבעה כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות. וכן במשנה הראשונה של הפרק העשירי במסכת פסחים, אפילו עני שבישראל, לא יאכל עד שיסב, ולא יפחתו לו מארבע כוסות יין ואפילו מן התמחוי.
וכן מובא שם ברש"י שמצינו בב"ר פ פח'- רב הונא בשם רבי אבא כנגד ארבע לשוני גאולה האמורין בגלות מצרים, 'והוצאתי' 'וגאלתי' 'ולקחתי' 'והצלתי' המובא בפרשת וארא.
מצוות ארבע כוסות חכמים תקנו אותם להיותם שתייה של מצווה, ולא תהיה שתייה זו כשאר שתיות.ובמדרש אמרו ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה.
איתא בירושלמי דפסחים – בחלום שר המשקים (בראשית מ' ) נאמר כך:… ואתן את הכוס על כף פרעה..ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה…ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון.
ארבע פעמים מוזכר בחלום שר המשקים הביטוי כוס ומה באמת הקשר? יתכן שמתוך חלום שר המשקים הזה יסתובב העניין שכאשר פרעה יחלום או אז שר המשקים יספר לפרעה שיש שם אתנו בכלא נער עברי היודע לפתור חלומות הלוא הוא יוסף הצדיק וכך כאשר יוסף יוצא מן הבור בהוראת פרעה, יפתור את החלום לפרעה או אז החלה להתנוצץ גאולתם של ישראל.
הנה להיות הרבה פירושים בעניין הארבע כוסות הללו הנה המהר"ל מבאר שכך הוא העניין:
גודל הכוס- כוס בגימטריה 86 ולכן מידת הכוס היא הרגילה והסטנדרטית הינה כוס המכילה 86 סמ"ק.
צבע היין הינו אדום למצווה מן המובחר.דומיא לדם שהינו אדום.
בעניין הכרפס- הינו ירק הגדל בתוך האדמה. כאשר שורשיו פונים כלפי מטה, ובצד השני צומחים עליו הירוקים כלפי מעלה. מה שמסמל את הגלות ואת הגאולה. מובא בבן איש חי. יוסף הצדיק אביו עשה לו כתונת פסים רש"י מביא- לשון כלי מילת כמו כרפס ותכלת. וההטבלה של הכרפס בחומץ, דומה להטבלת הכתונת בדם על ידי האחים.
ארבעת הכוסות הינם גם ארבעה האומות תחתם יצטרך עם ישראל לעבור תחת שליטתם אך בבוא הגואל, הבא לידי ביטוי בכוס החמישית, כוסו של אליהו המשיב לב אבות על בנים, מלך המשיח מבית דוד עוד יבוא ויחיש את גאולת עמו ישראל ואת העולם כולו בגאולת עולמים.
(נשלח ע"י ליאור זרחיה)