הקשר בין המבול להר סיני
כשציוה הקב"ה את נח על בניית התיבה, הוא תיאר את הזמן שבו אמור המבול להתרחש: "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה" (ז,ד). תיאור זמן דומה נאמר גם במעמד הר סיני – "ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן… ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה" (שמות כד,טז-יח). דמיון מפתיע זה שבין שני האירועים, בא לידי ביטוי גם בהיבטים נוספים:
כיסוי ההרים – "ויכוסו כל ההרים הגבוהים" (ז,יט), וכך אירע גם במעמד הר סיני – "ויכס הענן את ההר" (שמות כד,טו).
תיאור התאריך במבנה דומה: "בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה" (בראשית ז,יא); "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני" (שמות יט,א).
מתבקשת השאלה: מה ראתה התורה להשוות בין שני אירועים אלו, הנראים כל כך שונים זה מזה?
נראה, שעיקר ההשוואה היא בהבדל הבולט שבין שני ה`גיבורים` בשני הסיפורים – נח ומשה. מבחינה ספרותית, בין שני האירועים קיים ניגוד, כאשר בשניהם קיימת סכנת השמדה של החברה שמסביב, אולם בראשון היא מופיעה בתחילת ארבעים הימים, ואילו בשני – בסופם. קיים דמיון בין הודעת ה` לנח – "ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה" (בראשית ז,יג-יח), ובין דברי ה` למשה לאחר חטא העגל – "הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים" (דברים ט,יד). אולם ההבדל המשמעותי הניכר בין שני הסיפורים הוא בתגובת של שני השומעים: משה, כידוע, מגיב בתפילה מעומק הלב כדי שהקב"ה ימחל לעם ישראל, ובשלב מסוים הוא אף מתריס – "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת!". נח, לעומת זאת, כלל אינו מגיב לדברי הקב"ה, ואין הוא מנסה להציל את בני דורו.
דומה, שהשוואה זו עמדה לנגד חז"ל, במדרש המתאר נאמנה את ההבדל שבין משה ובין נח: "נח אמר למשה: אני גדול ממך, שניצלתי מדור המבול. אמר לו משה: אני נתעליתי יותר ממך, אתה הצלת את עצמך ולא היה בך כוח להציל את דורך, אבל אני הצלתי את עצמי והצלתי את דורי כשנתחייבו כלייה בעגל… למה הדבר דומה? לשתי ספינות שהיו בים והיו בתוכן שני קברניטין, אחד הציל את עצמו ולא הציל את ספינתו, ואחד הציל את עצמו ואת ספינתו, למי היו מקלסין? לא לאותו שהציל את עצמו ואת ספינתו? כך נח לא הציל אלא את עצמו אבל משה הציל את עצמו ואת דורו" (דברים רבה יא,ג).
(מתוך עלון שבת בשבתו, הרב אמנון בזק)