הבדלה טובה והבדלה שאינה טובה
נאמר בפרשה: ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע.
נאמר על זה במידרש: לא אמר "כי טוב" ביום השני מפני שנעשתה בו הבדלה בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ובמקום שישנה הבדלה אין מקום לטוב. כלומר מכיוון שהיתה הפרדה בין המים למים לא נאמר "כי טוב".
נשאלת השאלה: אם הפרדה היא דבר שלילי, מדוע כשנעשתה הבדלה בין האור ובין החושך נאמר כי טוב?
התשובה היא, שיש הבדל בין הבדלה בין אור וחושך לבין הבדלה בין מים למים. אור וחושך הם שני מושגים שונים זה מזה ואינם יכולים לדור בכפיפה אחת, לכן נאמר על הפרדתם כי טוב. אולם הבדלה בין מים למים שהם דבר אחד ויכולים להמשיך להיות זה עם זה אינה רצויה ולכן לא נאמר עליה כי טוב.
את הרעיון הזה אפשר לשייך גם לגבינו בני האדם. בני האדם שהינם שונים במהותם וממש אינם יכולים לגור ביחד לאחר מספר ניסיונות כושלים יהיה הפירוד ביניהם דבר נצרך וחיובי. אך לאנשים שיש להם מכנה משותף (כגון דתים וחילונים) שיכולים[אם ירצו בכך] להסתדר ביחד ולגור אחד עם השני, הפירוד הוא סימן לרעה, ורק איחוד בין אנשים אלו הוא הדבר הטוב והראוי.
יהי רצון שנדע להתאחד עם אחינו ונחייה ללא פירוד מתוך אחדות וקדושה.
(בשם אסף רז)