ארץ אוכלת יושביה
משה שולח שנים עשר מרגלים- אחד מכל שבט- כדי לתור בארץ ישראל ולהכיר את תושביה לפני הכניסה אליה. לתור, כלומר לחפש. המרגלים חוזרים לאחר 40 יום ובפיהם שבחים רבים על הארץ, אך גם רעות דיברו. עם ישראל מתלונן ורוצה לשוב למצרים. רק שניים מהמרגלים, יהושוע משבא אפרים וכלב משבט יהודה, האמינו בדרך ה'.
נשאלת השאלה: מדוע בחר משה לשלוח דווקא את הגדולים בקדושתם, אחד מכל שבט, למשימת הריגול בארץ ישראל? מסבירים חז"ל, שמכיוון שמשה לא רצה שישראל ייכנסו לארץ בשיא טומאתה כמו שהייתה, ולפיכך החליט לשלוח מרגלים מגדולי ישראל כדי שבזמן שיתורו בארץ ישרישו בה קדושה, ובכך יכשירו אותה לקראת הכניסה של ישראל אליה.
אחת הטענות של המרגלים הייתה המשפט הבא: "ארץ אוכלת יושביה". הרב מוארקי מסביר, שזו הייתה ארץ שאי אפשר להיות בה בבחינת "יושב" כלומר באותה מדרגה תמיד, או שעולים מעלה מעלה ומשיגים מדרגות גדולות, או שח"ו נופלים למדרגה שפלה…
(נשלח ע"י שחר)