מדוע זכתה האות ב' לפתוח את התורה?
פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בכל התורה ובכל התנ"ך. המילה הראשונה היא: בראשית!
נשאלת השאלה: מדוע זכתה דווקא אות ב' להיות ראשונה ולפתוח את התורה?
השאלה היא קשה. יש כמה טעמים ורעיונות:
1. האות ב' היא סגורה מכל צדדיה חוץ מפתח צדדי אחד. זה מלמד אותנו שיעור לכל החיים: אף פעם לא להסתכל למעלה, לא להסתכל למטה, לא לצד. אלא להמשיך ישר, להמשיך לנסוע – כלומר, להסתכל קדימה.
2. האות ב' מסמלת 2: להודיעך שיש שני עולמות: העולם הזה, והעולם הבא.
3. מדרש: כל האותיות באו לפני הקב"ה וטענו: אני רוצה להיות האות הראשונה בתורה. אמר הקב"ה: בואו אליי ותגידו כל אחד למה דווקא בכם אבחר. נתחיל מהסוף להתחלה: האות ת' באה ואמרה: אני תמימות, תום וגם תורה. אמר לה הקב"ה: לא אבחר בך, שכן את אחת מאותיות המוות. כך בן רגע נפסלו גם האות מ' והאות ו'. באה האות ש' ואמרה: אני שלום, שלווה, שקט, ראוי שתבחר בי לשמש האות הראשונה, כי מגיע לי. אמר לה הקב"ה: לא אבחר בך, שכן את אחת מאותיות השקר, ואני רוצה עולם של אמת. כך נפסלו גם האותיות ק' ו-ר' שכלולות במילה שקר. כך הלאה, הקב"ה פסל ופסל.. הגיע לאות נ'. היא אומרת לו: אני עולם נפלא, נהדר. ראוי שתבחר בי. אמר לה הקב"ה: את נפילה! ואני לא רוצה שהעולם שלי יהיה עולם של נפילה אלא של התקוממות והתרוממות. בכתה האות נ' ואמרה לקב"ה: אתה אומר שאני נופלת? בכתה ובכתה. אמר לה הקב"ה: אל תבכי, את תסתמכי על האות שלידך – הרי היא האות ס'. כך לא תפלי. בתפילת שמונה עשרה אומרים: "סומך נופלים" (!), שהאות ס' משמשת משענת לאות נ' שהיא נפילה – כדי שלא תיפול. הלאה, ככה עוברים עד שנשארו לקב"ה לבחון 4 אותיות: ד', ג', ב', א'. באה האות ד' ואמרה: אני עולם של דאגה ודרבון. אמר לה הקב"ה: לא, לא, לא. את דלות! ואני לא רוצה עולם של דלות, אלא עולם שפע. כעסה האות ד' ונהייתה עצובה: אתה אומר שאני דלה? ובכתה. ניגש הקב"ה אל האות ג' ואמר לה: את, תהיי גומלת חסדים ותרוצי אחר האות ד' כדי לתת לה צדקה ולעזור לה. על כן נבראה האות ג' עם רגל (היא האות היחידה שיש לה רגל באלכסון, כאילו היא רצה) והיא רצה אחר האות ד': שמפנה לה גב, אבל רק יד קטנה מציצה מהצד כדי לקבל את מה שהאות ג' מביאה לה. זה מלמד אותנו, בני האדם, לתת צדקה ולגמול חסדים כמו האות ג' שרצה אחרי האות ד' הדלה כדי לתת לה צדקה. הגענו לאות ב'- האות ב' באה לפני הקב"ה ואמרה לו: בי מתחילים את כל השבחים שלך! שהרי כל ברכה: "ברוך אתה ה'.. ברוך אתה ה'.." ולכן ראוי שתבחר בי. הסכים הקב"ה והכתיר את האות ב' לפתוח בה את התורה.
אבל.. מה עם האות א'?! ניגש הקב"ה אל האות א' ואמר לה: למה את שותקת? אמרה לו: הרי הכתרת את חברתי, האות ב'! אמר לה: תגידי בכל זאת. והיא אמרה לו: לא, אני שמחה בכך שחברתי ב' הוכתרה. שמח הקב"ה ואמר: על צניעותך, אני נותן לך זכות: את השם הראשון שלי בכל התורה! שהרי הפסוק אומר: בראשית, ברא: שתי מילים עם האות ב'. אבל אחר כך: אלוקים, את!! שתי מילים עם האות א'! והאות א' היא הראשונה מהמילה אלוקים, שזו זכות גדולה. עלינו ללמוד לשמוח בשמחת אחרים וכך גם אנחנו נזכה.
(נשלח ע"י שחר)