על פסגתו של חודש תשרי
ישנה מחשבה שעוברת בלב כולנו שפסגת הרוחניות והארות הגבוהות נמצאות בשעת הנעילה ,שעה שכולם מסוגפים אחרי 24 שעות של צום ,מלאים וגדושים בתפילות היום, אחרי צעקת "ה' הוא האלוקים" האמת היא שיש משהו גבוה יותר -"חג הסוכות" .
נכון, במבט ראשון זה נראה מוזר עצים,מסמרים ,קיינעס,קישוטים,זה אמנם מצווה חשובה אך מכאן עד לפסגת הרוחניות הדרך ארוכה…
אלא.. שחג הסוכות זו החוליה האחרונה והגבוהה ביותר בשרשרת החגים שפותחת לנו את השנה, יום כיפור עם כל גדלותו הוא רק שלב "מעבר", חלק הכרחי בתהליך תיקון והיטהרות, אך אי אפשר לעצור בו! המגמה הסופית הינה לחזור אל החיים, לשוב אל הטבע ואל העולם, ועם כל האנרגיות האדירות שצברנו להתחבר מחדש אל החיים ולרומם אותם .
אמר לי חבר משפט קולע להגדרת הדברים:"אחרי יום הכיפורים חייב לבוא סוכות, וסוכות יכול לבוא רק אחרי יום הכיפורים" והטעם כי ימי התשובה עם כל היותם ימים של התעלות רוחנית גבוהה אינם צורת החיים הטבעית והרגילה של האדם, אלו ימים של התכנסות, חשבון נפש, קירבה לבורא, יש להם תפקיד חשוב בהחזרת האיזון שאבד בגלל החטא, אך אינם ה"מטרה". התכלית נמצאת דווקא בחג הסוכות בו האדם חוזר אל העולם, ומתחבר לטבע עם כל עוצמות החיים. דווקא שם התפקיד לא להמשיך בהתנזרות ופרישה כפי שנהגנו בחודש הקודם אלא בלהעלות את החולין ולקדש אותו. זוהי תפיסת היהדות.
אמנם חיבור עמוק ושורשי יכול להגיע רק אחרי זמן של היטהרות כמו יום כיפור בהם האדם שב אל מקורו ומתחבר אל בוראו אבל לעשות יום אחד בשנה יום כיפור ו"לעצור את העולם" לרגע זו חוכמה "קטנה",לצאת אל הטבע ולבנות בתוכו בית שהשכינה תהא שרויה בו כל השנה זהו האתגר האמיתי!
לעתיד לבוא נאמר שאומות העולם יבקשו מצווה מהקב"ה להראות כביכול שגם הם יכולים לקיים מצוות אך לא ניתנה להם האפשרות,הקב"ה מביא להם לנסותם את מצוות סוכה והללו כלשון הגמרא מבעטים בסוכה מה יש להם לגווים הללו אם מצווה זו ולמה מבעטים בה כ"כ מה האלימות הזאת הוא אשר דיברנו הגוי לא רואה את המצווה כענין וכדרך להידבק בהקב"ה ובמידותיו ואם כך כשזה נחמד מה טוב אבל כשמתחיל להיות "חם" אזי הוא "מבעט" יוצא הוא מכליו ומראה את פרצופו האמיתי, היהודי לעומת זאת מבין כי מטרת המצוות הינה להידבק ברצון הקב"ה ולקדש את סדר יומו הפשוט, ואשר על כן הוא שש על מצווה זו כמוצא שלל רב .
(נשלח ע"י הרב אלי ויזנר)