מספר חידושים לפרשת האזינו

הדפסה

1.      כתוב בפרשה שמשה אמר: "האזינו השמיים.. ותשמע הארץ". וישעיהו, הנביא, אמר: "שמעו שמיים והאזיני ארץ". ר' עקיבא שואל ומתרץ: מדוע אמר ישעיהו "שמעו שמיים והאזיני ארץ" בשינוי הסדר משירת "האזינו" של משה רבנו? ומתרץ. כשאמר משה את התורה ? בשמיים היה, ומדבר עם השמיים כאדם שמדבר עם חברו שקרוב אליו. וראה את הארץ שהיא רחוקה ממנו, אמר "ותשמע הארץ, שכן לא האזינה. אבל ישעיהו, היה בארץ ושמיים רחוקים ממנו, התחיל לומר "שמעו שמיים" ואז אמר "האזינה ארץ" שהייתה קרובה אליו.
הסבר: משה, כשכתב את התורה ? היה בשמיים. ולכן, אמר "האזינו השמיים" כי "האזנה" היא לאדם קרוב, והארץ הייתה רחוקה ממנו ? שיכלה רק לשמוע, ולא להאזין. לעומת זאת, ישעיהו הנביא שהה בארץ והשמיים היו רחוקים ממנו, אז הארץ האזינה והשמיים רק שמעו.

2.      כתוב בפרשה: "יערף כטל לקחי, תיזל כטל אמרתי". ר' שמחה מ-פשיסחה, ממשיל את דברי התורה הקדושים לגשם. מדוע? שהרי גשם, לא משפיע מיד עם רדתו על הצמחים, אלא לוקח לצמחים זמן לקלוט את המטר ואז המטר משפיע עליהם והם גדלים. כך דברי התורה! כשאדם מתעסק בתורה ושומע דברי חכמים, הוא חושב שזה סתם. בשעה שדברי התורה נשמעים ללומדים, לא מבחינים מיד בהשפעתם ? אבל עם משך הזמן בסופו של דבר רק דברים טובים ייצאו מהלומד והשפעת התורה תורגש.

3.      כמו החידוש הקודם. כתוב: "תיזל כטל". מדוע? מפרשים רש"י וחז"ל. גשם יכול להרע לאנשים בכל מיני מצבים, כמו להולכי רגל. טל, לעומת זאת, הוא רך ומועט וכמעט לא מורגש, כך שהוא לא מפריע ולא מטריד. בכל מצב עלינו לנהוג בעדינות, וכך כולנו נהיה שמחים.

4.      חידוש אחרון יפה, מלמד על אחדות ישראל. כתוב בפרשה: "יעקב חבל נחלתו".
הרב מקוברין שואל: מה עניין הדימוי של עם ישראל לחבל? מדוע נמשלו לחבל?
ומתרץ: כששוזרים חבל עבה מהרבה חוטים,
גם אם יש ביניהם חוטים פגומים ? לא מבחינים בהם ולא שמים אליהם לב. אדרבה, ועוד הם מוסיפים חוזק לחבל.
כך גם בעם ישראל, שבזמן שהם מלוכדים ושזורים יחד,
אזי אפילו הגרועים שבהם מביאים תועלת לעצמם ולכלל.

5: אומרים שישראל משולים לירח. מדוע? מפני שהלבנה, היא כל הזמן מתמעטת (קטנה כמו בננה) ומתמלאת (כמו באמצע החודש) וככה שוב ושוב לסירוגין. כך עם ישראל: נופל, וקם, יורד, ועולה.

(נשלח ע"י שחר, מבוסס רעיונות מהספר מעיינה של תורה)