שובה ישראל עד ה’ א-להיך

הדפסה הדפסה

שובה ישראל עד ה’ א-להיך כי כשלת בעונך (הושע י”ד, ב)

לכאורה קשה, הרי “עוון” הוא חטא במזיד, ואם כן מדוע נאמר “כשלת” – ביטוי ממנו משמע שמדובר בסך הכול במעידה? הגמרא (יומא פו:) לומדת מן המילה “כשלת”, ש”גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות”.

הברייתא בעבודה זרה (יז.) מספרת:
אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים, והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות.
בשעת הרגל דבר הפיחה; אמרה ‘כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה’.

הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: ‘הרים וגבעות! בקשו עלי רחמים’. אמרו לו: ‘עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה (ישעיהו נ”ד, י)’.
אמר: ‘שמים וארץ! בקשו עלי רחמים’. אמרו לו: ‘עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה (ישעיהו נ”א, ו)’.
אמר: ‘חמה ולבנה! בקשו עלי רחמים’. אמרו לו ‘עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו, שנאמר: וחפרה הלבנה ובושה החמה (ישעיהו כ”ד, כג)’.
אמר: ‘כוכבים ומזלות! בקשו עלי רחמים’. אמרו לו ‘עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו,שנאמר: ונמקו כל צבא השמים (ישעיהו ל”ד, ד)’.
אמר: ‘אין הדבר תלוי אלא בי’. הניח ראשו בן ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו. יצתה בת קול ואמרה: ‘רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא’

לכאורה, זהו סיפור מוזר ביותר: מה פשר העובדה שרבי אלעזר בן דורדיא לא הניח זונה שלא בא עליה? מדוע השקיע מאמץ כה רב על מנת להגיע לזונה זו? ומה פשר דבריה אליו? ומה פשר הדיאלוג שלו עם ההרים והגבעות?

רבי אלעזר בן דורדיא היה אדם בעל שאיפות רוחניות גבוהות. הוא רצה להיות יהודי טוב, אולי אפילו תלמיד חכם – אך לפני כן רצה ליהנות מהעולם הזה ככל שניתן. הוא תכנן למצות כל מה שאפשר בעולם הזה, להנות כמה שהוא יכול, ורק אז להתחיל לעבוד את ה’בשלמות. זהו פשר הליכתו לכל הזונות בעולם והמאמץ שהשקיע על מנת להגיע לכרכי הים ולעבור שבעה נהרות.

זונה זו הבינה שהאדם העומד לפניה איננו אדם רגיל, אדם שאיננו נמצא במקומו הטבעי. היא הבינה שהוא איננו מחפש סתם הנאה רגעית, כשאר בני האדם – ועל כן אמרה לו שדרכו לא תצלח.
אדם שאומר “אחטא ואשוב” משתקע בעולם של חטא באופן שכבר לא ישוב.
האומר ‘אחטא ואשוב’ ‘אחטא ואשוב’ – אין מספיקין בידו לעשות תשובה
אין הכוונה לומר שמונעים ממנו לעשות תשובה, אלא שאדם כזה לא יצליח, בדרך כלל, לשוב. בדומה לעשרים וארבעה הדברים המעכבים את התשובה (עיין ברמב”ם הלכות תשובה פ”ד),בהם האדם פשוט אינו מסוגל לחזור בתשובה.

זהו גם ביאור הפסוק “כי כשלת בעונך”: החוטא הולך ונכשל בחטאיו, והם הולכים ומשתרגים על צווארו מבלי שיוכל להשתחרר מהם, על אף שמלכתחילה לא התכוון כלל להשתקע בצורה כזו בעולם החטא.

ר”א בן דורדיא הבין את מצבו, והרגיש שפל וקטן. לאחר שחטאיו נמאסו בעיניו, הוא הרגיש עצמו אפס, אדם שאינו שווה דבר. מתוך תחושת חוסר אונים זו, החליט לפנות אל איתני הטבע – אל ההרים והגבעות, אל השמים והארץ, אל השמש והירח וכו’, מתוך מחשבה שהם, בעצמתם הגדולה, יוכלו לסייע לו.

אחת הבעיות של החוטא היא שהוא רואה את עצמו כשפל, ואינו תופש כמה כוח טמון בו. גם אלישע בן אבויה חשב שלא יוכל לחזור בתשובה. הוא שמע קול מאחורי הפרגוד “‘שובו בנים שובבים’ (ירמיהו ג’, כב) – חוץ מאחר” (חגיגה טו.);איש מלבדו לא שמע קול זה – כך שלמעשה, הוא שכנע את עצמו שזה מצבו.

רק לבסוף הבין ר”א שאין הדבר תלוי אלא בו, הבין כמה כוח יש בו וחזר בתשובה שלמה.

ומשעשה החוטא תשובה, הרי הוא מנצל את כוחותיו לחיוב; וחטאיו, שאותם עשה אמנם במזיד, נמדדים עתה ביחס למצב הנפשי בו היה נתון בשעת הכשלון – קודם שמצא בתוכו את הכח להפוך את הקערה על פיה – ולפיכך אינם נחשבים לו כעת אלא כשגגות או כזכויות.

(הרב יהודה עמיטל זצ”ל. השיחה הועברה בליל שבת קודש פרשת וילך ה’תשנ”ד, וסוכמה על ידי הרב מתן גלידאי. סיכום השיחה עבר את ביקורת הרב ברין. נשלח ע”י בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון http://www.etzion.org.il/vbm)

נשלח ב דברים, וילך, יום כיפור, מועדים, ראש השנה
דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • במקום שבעלי תשובה עומדים
  • היום השמיני ויום הכיפורים
  • סיפורי חסידים לקראת יום הכיפורים
  • מניין שראש השנה הוא יום הדין?
  • עיונים של תפילות יום הכיפורים ועל יונה
  • 'הכי קרוב לבד'
  • על הוידוי ועל תפילות ערב יום כיפור
  • http://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (212.5KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.