יום כיפורים – התעלות מעבר לכל מימדי ההפרעה
על יום הכיפורים נאמר ש"עצמו של יום מכפר". ביום עצמו ישנה סגולה וכוח לכפרה ומחיקת החטאים.
מדרש במסכת יומא (כ.), חושף לפנינו טפח נוסף בסגולתו של זמן זה: "השטן בגמטריא 364 הוא, בימים אלו יש לו רשות לקטרג, ביוה"כ אין לו רשות לקטרג" (מתורגם מארמית). מהי משמעות המדרש?
השטן הינו שם כולל לכל הכוחות המפריעים לגילוי האלוקי בעולם : "אמר ריש לקיש : הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות" (בבא בתרא ט"ז:). כאשר ברא הקב"ה את עולמו, יצר בו שוויון כוחות בין הטוב לבין הרע: "גם את זה לעמת זה עשה האלקים " (קהלת ז' י"ד) . כנגד כל כח חיובי בונה ויוצר, נברא כח שלילי סותר ומפריע : "ובאמת הכין הקב"ה ברצונו הטוב כח מפריע גם נגד עצם רצונו להתגלות" (הגרי"מ חרל"פ, מי מרום ט', תצוה) . כח שלילי זה מתגלה לנו באופנים שונים. בבריאת העולם מצאנוהו בדמות הנחש. ביציאת מצרים היה זה עמלק, ולעיתים מתגלה הוא כיצה"ר או כשטן. כיצד א"כ יתקן האדם את העולם? כיצד נתגבר על ההפרעות ?
ע"פ תורת החסידות, ישנם שלושה מימדים בהם ניכרות ההפרעות. הקב"ה נעלם בעולם במגבלות המקום הזמן והאדם, או בלשון ספר היצירה "עולם , שנה , נפש" (ר"ת עש"ן). לכל חפץ בעולם ישנו מקום ספציפי בו הוא תחום ומידות ומימדים המיוחדים לו – הוא אינו יכול להימצא בו זמנית בשני מקומות. לעומת זאת, בעולם האלוקי הרוחני "מלא כל הארץ כבודו", וממלא הקב"ה כל עלמין ללא כל מגבלת מימד ומקום.
מימד הזמן, מסתיר גם הוא את האלקים. העולם מוגבל הוא בציר הזמן. לכל נברא ישנם "תאריך התחלה ותאריך סיום" ועל כן אין ביכולתו לראות את הנצח – הקב"ה – היה, הווה ויהיה.
המגבלה השלישית טמונה היא בגוף האדם עצמו, אשר אינו מאפשר לאדם לחזות באלקיו שהרי "לא יראני האדם וחי".
לכל אחת ממגבלות העש"ן, ברא הקב"ה "פירצה", דרכה ניתן להתגבר על ההפרעות ולגלות את האלוקות בעולם . ישנם מקומות בעולם, בהם קל יותר לגלות שכינה. "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה" (כתובות ק"י). בא"י, הפרעת המקום קטנה יותר. בירושלים , עיר האלקים, מגבלת המקום כמעט ואינה מורגשת : "מעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים". התפילות מול מקום המקדש מתקבלות טוב יותר, לא בגלל שהקב"ה שומע אותן טוב יותר, אלא מכיוון שאנו "קולטים" טוב יותר את השכינה. לכן דווקא שם, בביהמ"ק, "היו עומדין צפופין ומשתחווים רווחים". שיאן של המקומות היה בקודש הקודשים. שם לא שלטה כל מגבלה של מקום – "מקום ארון אינו מן המדה" שהרי מידותיו של ארון הברית גדולות היו ממידותיו של קדה"ק, ואעפ"כ שכן הוא שם באורח פלאי.
כך גם בזמנים. ישנם זמנים אשר בהם קל יותר לגלות את רבש"ע. ראשיתם של הזמנים הינה השבת. בכניסת השבת נפתחים פתחי הזמן, מופר השוויון והכוחות הרוחניים מקבלים חיזוק – "נשמה יתירה". שיאם של הזמנים הינו ביוה"כ. זהו יום בו אין כל הפרעה לגילוי הקב"ה. "ביוה"כ אין ההשגות מוגבלות, השטן אינו שולט בהן, אין ערבוב ובלבול, הנפש מתרחבת והשגותיה עולות לבלי תכלית" (בשמן רענן, ח"א רט"ו) . ביוה"כ אין יצה"ר שולט בנו – כולנו כמלאכי השרת.
גם במין האנושי קיימות מדרגות רוחניות שונות. סגולתו של עם ישראל, ביכולת גילוי אלוקי טובה יותר. אף בתוך העם קיימים הבדלים ביכולות הרוחניות, כאשר בראשם עומד הכהן הגדול, האדם בעל ההסתרה הקטנה ביותר בעולם.
שיאו של יוה"כ היה ברגע בו נכנס האדם הרוחני ביותר – הכהן הגדול, למקום המגלה ביותר – קודש הקודשים, בזמן בו אין כל שטן והסתרה לרבש"ע – יוה"כ. ממפגש משולש זה, היה זוכה העם לגילוי האדיר ביותר במהלך השנה : "היו שומעים את השם המפורש יוצא מפי כהן גדול" . "מה נהדר היה מראה כהן גדול בצאתו מבית קדשי הקדשים".
הגילוי האלוקי המתאפשר בנקל ביום זה, הוא הוא עיצומו של היום, אשר מכפר.