מוחל וסולח לעוונותינו
אומר האדמו"ר מרוז'ין: לכאורה, יש בעיה בתפילת יום כיפור כשאנחנו מברכים ברכה כמו "ברוך אתה ה', מלך מוחל וסולח לעוונותינו…" וכו'. מהיכן לנו הבטחון שהשנה אכן ימחל לנו ה'? ואם חלילה הקב"ה לא ישלח וימחל, הרי יוצא שברכנו ברכה לבטלה ואמרנו את שם השם לבטלה!
אלא שזה כמו אב שמשחק עם בנו, מציע לו תפוח ובכל פעם שהבן מושיט את ידו לקחת את התפוח האב מושך את ידו אליו, ומרחיק את התפוח. כך פעם ועוד פעם. אם הבן פיקח, בשלב מסוים, כשהוא ירצה כבר את התפוח הוא פשוט יעמוד ויברך בקול רם "ברוך אתה ה'… בורא פרי העץ" ולאב לא תהיה ברירה אלא לתת לו את התפוח, שיאכל.
כך גם אנו, מברכים בקול רם "מוחל וסולח לעוונותינו" והקב"ה לכאורה חייב לסלוח לנו כדי למנוע מאיתנו ברכה לבטלה, ואנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שגם השנה הוא יסלח לחטאינו.
(על פי עלון "נצר מטעי", שמביא בשם סידור "איש מצליח")