לקראת ראש השנה – תקצירון להלכות שמירת הלשון

הדפסה

בימים אלה, של תחילת שנה חדשה,כאשר אהבת אחים היא צו השעה,חשוב לזכור את אחת המצוות החשובות שיש לנו בין אדם לרעהו: שמירת הלשון.

מה אסור?
– לדבר בגנות ("הוא טיפש / שחצן /  גונב / עבר על מצווה X")
– לומר דבר שיגרום לנזק עתידי (כלכלי, גופני, נפשי) או לשנאה כלפי מישהו ("הוא אמר עליך ש…")
– להקשיב לדיבורים שכאלה
– להאמין לדיבורים שכאלה

מתי מותר?
במקרים שבהם יש תועלת ישירה (הגנה מפני הבא לפגוע, אזהרה מפני שותפות בעייתית…) , מותר לספר דברי גנאי. דיני לשון הרע לא באו לבטל את האפשרות להילחם ברוע ולבער את הרוע מתוכנו, כמובן.
לצורך כך יש לעמוד בשבעה תנאים:
1. מידע ממקור ראשון
2.הבנת המצב  לאשורו (שדבר לא הוצא מהקשרו)
3.ניסיון לפתור את הדברים בדרך אחרת לפני (הוכחה, שכנוע)
4.לדקדק במילים – בלי הגזמות!
5.הכוונה של המספר היא רק לתועלת (לא בתור נקמה, למשל) ויש סיכוי סביר שהסיפור אכן יעזור.
6.אין אופציה אחרת למנוע את הנזק חוץ מאשר בסיפור.
7.האדם המדובר לא יפגע פגיעה באופן מיותר.
ככלל, עדיף להתייעץ עם בקיא לפני שמחליטים.

הערות:
גם עובדות "ידועות" אסור להמשיך ולהפיץ (לפעמים "תזכורת" מגדילה את הבעיה).
לכל מה שאסור לספר – אסור להקשיב, ולהפך.
גם כשמותר לדבר לתועלת, ומותר להקשיב – להאמין אסור אף פעם, רק לחשוש, ולבדוק את הנכונות לפני שנוקטים כל צעד שהוא!