הקשר העל טבעי בין עם ישראל לשבת קודש
ימי החול מ-א' ועד ו' מסמלים את הטבע והעולם החומרי והזמני הזה ולכן מתאים שיהיו בני הזוג אלו של אלו, ולעומת זאת השבת שהיא מעין עוה"ב היא מעל הטבע ולכן ראוי שגם בן זוגה יהיה מעל הטבע
אתר שיתופי לדברי תורה לפרשת השבוע, חגים ואירועים
ימי החול מ-א' ועד ו' מסמלים את הטבע והעולם החומרי והזמני הזה ולכן מתאים שיהיו בני הזוג אלו של אלו, ולעומת זאת השבת שהיא מעין עוה"ב היא מעל הטבע ולכן ראוי שגם בן זוגה יהיה מעל הטבע
נראה שהמדרש מבקש להעתיק למצו?ת כיבוד אב ואם משמעויות השאובות ממצות כיבוד השבת, וכך לעצב את היחס הראוי של האדם להוריו לאורו של מודל השבת.
טעמים מדוע נהגו הנשים שלא לשתות יין בהבדלה: עץ הדעת בו הכשילה חוה את אדם הראשון היה גפן (ברכות מ.) ולכן במוצ"ש אינה טועמת מהגפן שעל ידי החטא ניתן לה דם נידות להבדילה מן האדם (של"ה) ולפי זה מותר להם …
הטור בסימן רצ"ה מסביר מדוע רגילין להזכיר את אליהו הנביא במוצ"ש, לפי שהוא עתיד לבשר את הגאולה. איתא בעירובין מג : מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי יו"ט . וע"כ אנו מתפללין כיון שעבר השבת …
הבדלה בתפילה (טור בסימן רצ"ד ) – גמ' ברכות לג. -אמר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפילות, קדושות והבדלות, בתחילה קבעוה ( הבדלה) בתפילה, העשירו קבעוה על הכוס, חזרו והענו קבעוה בתפילה, …
הבית יוסף מפרש את התפילה "אברהם יגל, יצחק ירנן, יעקב ובניו ינוחו בו" – לפי שהאבות שמרו את השבת שאפילו עירובי תבשילין שמר אברהם אבינו וכן צוה את בניו (זה יצחק) ואת ביתו (זה יעקב), לכן אנו מזכירין אותם בתפילה …
בשבת תקנו ג' ענייני תפילות – "אתה קדשת" "ישמח משה" "אתה אחד" ובוי"ט לא תקנו אלא אחת "אתה בחרתנו" מפני שאלו ג' תפילות תקנום כנגד ג' שבתות : "אתה קדשת" כנגד שבת בראשית (בריאת העולם) ככתוב "תכלית מעשה שמים וארץ" …
היא ע"פ המדרש "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר" וכתיב בתריה "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" – אמר דוד לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, אין אומה זו כעו"ג ששותין ומשתכרין ופוחזים. אנו לא כן, אע"פ שאכלנו ושתינו "ואני …
טעם לאמירת תפילת "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" לפי הוצאת ספר תורה במנחה קרא עוד
מובאת בבית יוסף בסימן תכג' בשם שיבולי הלקט סימן מ"ה וז"ל מצאתי בתשובות הגאונים לפי שבימי רב גזר יוזגדר מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע, מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין הקדושות : רישא – שמע ישראל וסיפא …
הסיבה לאמירת "כתר" בתפילת מוסף בשבת, ביו"ט ובנעילה ביום הכיפור קרא עוד
תכנת – לשון סידור רצית קורבונותיה– קורבנות שבת הם עולות (בכל החגים יש בקורבנות שעיר חטאת שבא על כפרה, ובשבת אין קורבן חטאת אלא קורבן עולה לשם ריצוי) ויש מפרשים לא רצית קורבן אא"כ עבר עליו שבת כדכתיב "מיום השמיני …
הסבר מילות תפילת מוסף בשבת על פי הבית יוסף בשם שיבולי הלקט קרא עוד
"וביום השבת " – הטור בסימן רפ"ג מביא שני טעמים: א. בפרשת קורבנות של מוסף של שבת ישנם רק שני פסוקים (ואין עליה לתורה פחות משני פסוקים) ואין לקרוא אלא מעינינו של יום. ב. במסכת תענית כז:- אמר הקב"ה לאברהם …
מדוע לא מוציאים בשבת רגילה שני ספרי תורה לקורבנות המוספין קרא עוד
שלום עליכם– יסוד המנהג לאמירת שלום עליכם הוא ע"פ מה שאמר רבי יוסי ב"ר יהודה – שני מלאכי השרת מלווים לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו . וכתב ספר ישורון (עמ' 294) שלא נודע מי חיבר פיוט זה, ולא נמצא בסידורי הקדמונים. …
שלום עליכם– יסוד המנהג לאמירת שלום עליכם הוא ע"פ מה שאמר רבי יוסי ב"ר יהודה ? שני מלאכי השרת מלווים לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו . וכתב ספר ישורון ( עמ' (294 שלא נודע מי חיבר פיוט זה, …
הטור מפרש את מילות הקידוש בסימן רע"א : זיכרון למעשה בראשית – אנו שובתים ביום ששבת בו ה' אחר תכלית מעשה בראשית. תחילה למקראי קודש – שהשבת מוזכר תחילה בפרשת המועדים, קודמת לכולם. זכר ליציאת מצרים – השבת תחילה למקראי …
באחד הימים באו הקצבים לרבה של העיר צ'לדז בדרום מערב פולין, בטענה שהשוחט מטריף הרבה מאד מהבהמות. רבה של העיר הגאון מסוסנוביץ רבי שלמה שטנצל זצ"ל, הלך לבדוק את השחיטה והבדיקה של הבהמות, והתברר שידי השוחט, שכבר היה זקן, רעדו, …