דווקא בשעה הקשה שבה העולם עומד על סף חורבן מוחלט, קיים עוד פתח-תקוה, מופיע קרן אור של הצלה – ברית הקשת. רעיון דומה בא לידי ביטוי במזמור ג' בתהילים.
'צ֫דיק אין פעלץ'
אברהם אבינו 'הדליק את התנור' וכל הסביבה זכתה להתחמם לאורו; אך נח 'לבש מעיל' שחימם רק את עצמו.
איש האדמה
גם בימינו, כשהעולם אינו שמם וחרב, יש חשיבות רבה בבנייתו וביישובו. אולם כל מי שעוסק בצורה זו או אחרת ביישובו של עולם חייב להישמר פן ישתלט עיסוקו על זהותו.
היחס לגוי בתפיסה היהודית
לכל אדם, לא משנה אם הוא יהודי או גוי, יש זיקה לקב"ה, ועלינו להתייחס אליו בהתאם.
מה בין נח למשה?
כיצד זה הפך נח, שבראשית ימיו "צדיק תמים בדרתיו" היה, ל"איש האדמה", העושה חייו חולין, מאבד את לבושו-ייחודו, ומתגולל ערום כבהמה על פני האדמה?
גדולתם של רש"י והמדרש
הפנמת חשיבותו של רובד הדרש חשובה במיוחד בציבור שלנו, משום שלא מעט אנשים נוטים להימנע מהמדרש, ומחפשים דווקא את הסברי ה'פשט'. מקומו של הפשט איננו מוטל בספק, אך גם לדרש מקום נכבד. כדאי לפתוח קצת את העיניים והאוזניים לעולם המדרש: למה שהמדרשים מנסים ללמד אותנו, ולמסרים העמוקים שהם מביעים.
שילוח העורב: על דרש, פשט ופרישה מן הציבור
מדוע מכל העופות, דווקא העורב הוא שנבחר לצאת למשימה זו? האם נח לא היה מודע לטענתו של העורב ולחשש מפני הכחדתו?!
מדוע לא יבוא עוד מבול?
מדוע דווקא עכשיו החליט הקב"ה להימנע מלהביא מבול על העולם בגלל מעשי האדם?
כדי לענות על שאלה זו, נעיין תחילה בבעיה נוספת המתעוררת למקרא הפרשה: מדוע הותרה לאדם אכילת הבשר רק לאחר המבול? נראה שכדי להסביר את היתר אכילת הבשר, יש להבין מה גרם המבול לאדם.
בין איש האדמה לאיש הא-להים
נח, שעם לידתו קראו אביו למך, בשמו "נֹחַ" – "לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'" (בראשית ה', כט) – עם יציאתו מן התיבה מתחיל הוא בנטיעת כרם וזוכה לכינוי "אִישׁ הָאֲדָמָה". מה פשר המעבר מ"זֶה יְנַחֲמֵנוּ" ל"אִישׁ הָאֲדָמָה"?
תרח – אבי אברהם ואבי נחור
קל להבין מדוע התורה מציבה את נח בעמדה של חשיבות כפולה: כמי שחותם את תולדותיו של אדם הראשון המסתיימות במבול וגם כמי שמתחיל באמצעות תולדותיו עולם חדש אחרי המבול. קשה יותר להבין מאיזו סיבה נוהגת כך התורה לגבי תרח. מאיזו בחינה ראוי תרח להיחשב כמי שחותם את העולם שמתחיל בתולדותיו של שם? איזה עולם חדש מתחיל בתרח? האם לא נכון היה יותר לחתום את הרשימה הראשונה של בני שם ולפתוח את הרשימה החדשה דווקא בבנו החשוב של תרח – אברהם אבינו?
מדוע נח שלח דוקא את העורב והיונה ולא את עוג?
אחד הרבנים הציג בדרשתו את השאלה מדוע שלח נח דוקא את העורב והיונה שיבדקו אם קלו המים, שהרי יכול היה לשלוח בקלות את עוג מלך הבשן שהיה גבוה מאוד ונצמד לתיבה מבחוץ ונח עשה לו פתח שדרכו יוכל לאכול? שהרי אם היה הולך לבדוק אודות מצב המים היה יכול לראות את פני השטח למרחק גדול. וחשבתי בעה"י על כמה תירוצים לכך.
מתי צריך להיות לא נוח
בתוך התיבה הזו, שנמצא בה נוח יותר משנה, נולדים ונוצרים דברים אדירים. כל העולם נוצר שם. גם בתוך התיבה שלנו נוצרים חיים. לא לחינם התקיים בנו לאחרונה "ויסגור ה' בעדו", לא נוסעים ולא מתפרסים אלא מתמקדים. נשארים בבית, מתחככים אחד בשני, לומדים אחד על השני, ומקשיבים זה לזה.
הבריאה החדשה
העובדה שאנו חיים כיום על פני האדמה ושתיבת נח לא נשארה לרחף על פני המים עד עצם היום הזה אינה נובעת מכך שהקב"ה לא הוציא את תוכניתו המקורית אל הפועל. הקב"ה דווקא הוציא את תוכניתו לפועל, אלא שלאחר מכן החליט הקב"ה לשוב ולברוא עולם חדש, וכנראה שונה מקודמו.
החלטה מחודשת זו לברוא עולם חדש היא זו שגורמת לנו לטעות ולחשוב כאילו המבול לא מילא את ייעודו המקורי, או לטעות ולחשוב שהייעוד המקורי של המבול היה רק למחות את החוטאים ולהשאיר את העולם ואת הבריאה על מכונה ולהמשיכה מנח.
ברוך ה' א-להי שם
אמנם יפת זוכה לשבח, אך שם מקבל כינוי חשוב בהרבה- ה' הוא אלוקיו של שם.
ומחיתי את כל היקום- עתיד הוא לקום!
השימוש במילה "יקום" מובא בתורה רק בשני מקומות, בדור המבול, ובפרשת קרח. בשני המקומות הללו מדובר על הרס וחורבן, למה דווקא כאן משתמשת התורה במילה יקום?
איש ואישתו או זכר ונקבה?
כאשר מתארים בהמות, משתמשים במונח איש ואישתו, או זכר ונקבה?
למה לבחור בתור סימן רע דווקא משהו יפה כמו הקשת?
אם מדובר בסימן רע המגיע כאשר כלו כל הקיצין, והקדוש ברוך הוא רוצה להשמיד את העולם, למה עשה הקדוש ברוך הוא סימן כל כך יפה וססגוני? היה צריך לעשות סימן קדרות, משהו מפחיד אולי רעמים וברקים, חושך, למה בחר סימן כזה יפה ומרהיב?
המבול ותיקון העולם
רק לפני חמישה פרקים תוארה בריאת העולם והאדם וכיצד זה הצליח האדם להשחית את דרכיו בצורה כל כך קיצונית בתקופה כה קצרה?
על הכפילות שבסיפור המבול
שני המבטים, האובייקטיבי והסובייקטיבי, הכללי והפרטי, משלימים זה את זה. אי אפשר שהתורה תתאר את הדברים רק מנקודת מבט כללית או רק מנקודת מבט פרטית. מהתיאור בשם 'א-להים' צומחת 'יראת א-להים', ומהתיאור בשם הוי"ה צומחת אהבת ה'. אין התורה אפשרית כלל בלי שתיהן, משום שבלי יראה אין אמונה, ובלי אהבה אין קשר.
למה לבנות תיבה? לא יותר פשוט לברוח לארץ ישראל?
ובא בגמרא (זבחים קיג, עמוד ב) מחלוקת בין רבי יוחנן וריש לקיש, האם ירד המבול גם על ארץ ישראל או לא. ריש לקיש סובר – שירד מבול גם בארץ ישראל. רבי יוחנן סובר שלא ירד מבול בארץ-ישראל.
למאן דאמר שלא ירד המבול בארץ ישראל, למה היה צריך נח לבנות תיבה, ולהביא את כל בעלי החיים אליה, ולטרוח בכלכלתם וטיפולם יום ולילה? לא פשוט יותר ללכת לארץ ישראל הוא ומשפחתו וכלל החיות?
מה הקשר בין חמס לעריות?
"ותישחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס. וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ויאמר אלוקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ". (בראשית ו'. …
איש גֹּדֵר גָּדֵר ועמד בפרץ
בשביל לבקש רחמים על עם ישראל, לא מספיק להתחנן בפני הקב"ה – יש צורך באדם שיעמוד בפרץ, ייקח אחריות, ורק לאחר מכן יבקש רחמים.
אחדות ואינדיבידואליזם
פרשת נח עוסקת בעיקר במבול. העיסוק במבול דומיננטי כל כך בפרשה, שלעיתים קרובות לא נותר בנו כוח ורצון לעסוק בסופה של הפרשה. לידתו של אברהם תזכה במידה מסוימת של תשומת לב, לפחות כהקדמה לפרשת לך-לך, אך סיפור מגדל בבל נותר …
על אבר מן החי ועל אבר מן נח
כשברא ה' את האדם הוא ציווה עליו לאכול מכל עץ הגן חוץ מעץ אחד, עץ הדעת.
לאחר מכן כשהיו האיש והאישה יחדיו- ציווה עליהם ה' לפרות ולרבות ולרדות בדגת הים , וכן נתן להם מתכון בריאות צמחוני של אכילת עשב ושאר מעדנות האדמה, אך אסר עליהם לאכול מן החי, אלא כמוהם גם החי יחיה על הצמחים.
איסור זה פסק בפרשת נח, פרשה אחת בלבד אחרי מתן הציווי. מדוע?
שימו לב אל הנשמה
מה היה חטאם של דור המבול? מה המכנה המשותף של חטא העריות והגזל, בהם היו שטופים? מדוע היה צורך למחות את כל היקום כולו? להעניש את החי, ואפילו את הדומם?
"ונעשה לנו שם" – למה לא?
עלילת 'מגדל בבל' היא אחת מתעלומות המקרא. יוזמת המין האנושי נראית כתמימה למדי, עד כדי כך שהקורא מתקשה להבין מה רע ראה הבורא ביוזמה זו עד שנחלץ לחסימתה…
נדידת היבשות
הפסוק בתורה מדבר על יבשה אחת, שנראתה לאחר שהמים אשר כיסו את פני כל כדור הארץ, נקוו אל מקום אחד. כלומר אוקיינוס אדיר אחד הקיף את היבשת היחידה שהייתה קיימת על פני כדור הארץ. וזאת בניגוד גמור לידוע לנו כיום בבירור כי מי האוקיינוסים מקיפים שבע יבשות שעל פני כדור הארץ
סיפור שכרותו של נח
בסיפור שכרותו של נח מוצג נח בדמות הניצול, הרואה עולם בנוי וחרב ובנוי, והסיפור מתאר את הדרך בה נח מתמודד עם המהפך שעבר עליו. אלא, שבסיפור מובא גם הצד השני של המטבע: כיצד העולם מתמודד איתו.
על הכפילות שבסיפור המבול
סיפור המבול מתחיל פעמיים. כפילות זו מוכרת לנו כבר מפרשת בראשית בסיפור הבריאה, ובדומה לסיפור הבריאה סיפור אחד משתמש בשם 'א-להים' והשני בשם 'הוי"ה'…
אכילת בשר-תאווה במדבר
מהו יחסה של התורה להריגת בעלי חיים לשם אכילתם.
חטא הארץ במבול
לדעת רב כהנא בר מלכיה, כוונת הפסוק היא שלא רק בני האדם יושמדו במבול, אלא גם האדמה עצמה, אך רק אותו חלק המשמש לגידול מאכלו של האדם. כמשל, בוחר רב כהנא בשתי דוגמאות: מחנך ומינקת הלוקים בגלל חניכם הסורר. מדוע בחר רב כהנא שתי דוגמאות, ולא הסתפק באחת מהן בלבד? ובכלל – במה דומה הארץ למחנך?
"צוהר תעשה לתיבה" – על התפילה
הבעש"ט דרש את עניין ה"תיבה" על תיבות התפילה, שצריך האדם להיכנס ולשים את כל כוחו במילות התפילה, ולהאיר אותן עד שיעלה איתן לעולמות העליונים.
"אדם לעמל יולד"
האמנם חייב האדם לעשות עצמו עבד לאדמה? הרי היהודי חייב להיות עבד לקב"ה בלבד, ולא לשום דבר אחר?
תחילת הזמן
מה גרם לר' ישראל מסלנט לייסד תנועת המוסר…
אדם ונח
מיהו אותו נח? במה נתייחד? במה זכה לכך שאנו אומרים בתפילת ראש השנה ? "וגם את נח באהבה זכרת"?
"לא אוסיף"
האמנם ה' גילה שיצר לב האדם הוא רע רק כעת? הרי יצר לב האדם היה רע עוד לפני המבול, ומדוע העניש ה' את הארץ במבול מלכתחילה? ומדוע הותר לאדם לאכול בשר רק אחרי המבול?
"ונעשה לנו שם" – היחס בין היחיד לכלל
מה היה חטאו של דור הפלגה וכיצד העונש ? בלילת שפתם של דור הפלגה ופיזורם ? קשור לחטאו של דור זה?
"נח איש צדיק תמים…" (ו, ט)
לעומת פס' זה המופיע בתחילת הפרשה, בהמשך אחרי סיפור ענין המבול כתוב (ז, כג) "וישאר אך נח ואשר אתו בתיבה", לכאורה לא מובן מדוע בפסוק שאחרי המבול לא כתוב כינויו ושבחיו של נח (צדיק, תמים) וראיתי שתי תשובות בדבר: 1. …
הצדיק מהפך לטובה
יש עניין שאם צריכה להגיע פורענות על העולם הצדיק מהפך אותה לטובה ולשפע שיבוא לעולם. בדור נוח הייתה צריכה לבוא צרה על העולם. זהו שאמר הכתוב: "צהר תעשה לתיבה (הפוך את תיבת "צרה" ל"צהר" (פתח של תקווה וישועה)) ואל אמ"ה …
מדוע נכרתה הברית דווקא עם הקשת בענן?
שואל האברבנאל מספר שאלות על הברית שכורת ה' בעזרת האות של קשת בענן. קודם כל, מדוע הקשת? הלא הקשת היא תופעת טבע טבעית, שכבר הייתה קיימת בעולם לפני כן (כמו שאומרת המשנה שהיא נבראה "בין השמשות") ואין בה שום חידוש.ואם …
הקשר בין חטא אדם הראשון ודור המבול
איתא בספרים שכשבא הנחש להחטיא את חוה עמד לימינו השטן, הלא הוא הס"מ. ידוע שיש בלשון הקודש אותיות טובות ולא טובות. במילה "נחש" האות נ' טובה (חמישים שערי בינה, וכו') כנ"ל ש' (ש' שבתפילין, שם ש-ד-י וכו'). לעומתן ח=חטא. גם …
מדוע נחתם דינם על הגזל?
"כי מלאה הארץ חמס", רש"י: "כי מלאה הארץ חמס, לא נחתם דינם אלא על הגזל". יש מקום לשאול, מדוע דווקא על הגזל נקבע דינם של דור המבול, אמנם גזל זו עבירה חמורה, אבל הם חטאו גם בעבירות נוספות? ועוד יש …
סדנת החינוך של תיבת נח
בדור המבול, בני האדם השחיתו כ"כ את דרכם,שהאווירה השלילית חלחלה והשפיעה אף על החיות, וגרמה להם לחרוג מטבעם – "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" (בראשית פרק ו), והסביר רש"י כל בשר …
נוח, בניו, ופריה ורביה
"ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד את שם את חם ואת יפת" (בראשית ה' ל"ב). נח הוליד את יפת (ראה רש"י על הפסוק) רק בהגיעו לגיל 500. ולמה? כי המצווה היחידה שהיתה עד אז היתה "פרו ורבו" (בראשית א' …
הקשר בין המבול להר סיני
כשציוה הקב"ה את נח על בניית התיבה, הוא תיאר את הזמן שבו אמור המבול להתרחש: "כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה" (ז,ד). תיאור זמן דומה נאמר גם במעמד הר סיני – "ויקרא אל משה …