משל מתוק מדבש – על שלושה שותפים שבאדם

שלושה שותפים באדם. אביו, אימו והקדוש ברוך הוא.
כתבה התורה: איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמורו. והעיר רשי על המקום שאם יאמר לו אביו: תחטא, אין לשמוע לו, שנאמר “את שבתותי תשמורו”.
מדוע? אם שלושה שותפים הם, שישמע לכל אחד בצורה שווה? מדוע שיקשיב לאחד יותר מלשני?



שלושה שותפים בו באדם

מהי משמעותם של היקשים אלו, בין המצוות כלפי ההורים לבין המצוות כלפי ה’? מה פשרו של הנימוק המובא בסוף המדרש – “וכן בדין מפני ששלושתם שותפים בו”?



על פדיון הבכור

מה מקום מצאה התורה להכליל מצוות פדיון וקידוש הבכורות דווקא בעיצומה של יציאת מצרים ולכורכה גם עם מצוות קידוש החודש והזמן בבחינת החודש הזה לכם ראש חודשים?



דבר תורה לפדיון הבן

נחלקו הפוסקים האם פדיון הבן הינה מצות האב, מצוה שהאב מחוייב בה, או שמא היא מצוה של הבן שמוטלת על האב. הרשב”א סובר כי פדיון הוא מצו?ת האב, ואילו הריב”ש סובר שזוהי מצו?ת הבן המוטלת על האב. לריב”ש, לפי השיטה





ההבדל שבין יין לשמן

בפרשת וישב קראנו על היין: ‏"ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני: ובגפן שלשה שריגם והיא ‏כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים" וכו´‏ את נר חנוכה אנו מדליקים זכר לנס שארע במצות הדלקת הנרות בבית