חצי בן אדם

כשקוראים את פרשת יצירת האדם, מבינים כי נישואים למישהו שונה מאיתנו היא ברוב המקרים דווקא צעד משלים.



“פרו ורבו” – מהו מוקד המצווה?

כיצד מנוסח החיוב שמטילה מצות הפריה והרביה על האדם? ה”מנחת חינוך” מבין שהמצווה ממוקדת בתוצאה.



האיש והאישה

כנגד הא-ל האחד, הכולל את כל הכוחות, נברא גם אדם אחד הכולל את כל הכוחות. “זכר ונקבה ברא אותם” הוא ההסבר ל”ויאמר אלוקים נעשה אדם”. לשון הרבים בא לכלול את כוחות הזכר והנקבה, לומר שהם אחד: אלוקים אחד מחוץ לעולם, וכנגדו – אדם אחד בתוך העולם.



ברית הארץ

האם ניתן להצדיק את תוקף ישיבתנו רק מכוח הבטחה שאינה דורשת מאיתנו דבר?



“קומי אורי כי בא אורך”

“וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי: ותהר האשה ותלד בן, ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים” (שמות ב’). הגמרא בסוטה יב ע”ב מביאה מספר דעות בשאלה מה ראתה יוכבד בבנה, במשה, שבגללו קבעה “כי טוב הוא” והצפינה אותו. הדעה האחרונה מובאת גם ברש”י על הפסוק: כשנולד – נתמלא הבית כולו אורה. מהי משמעות האור שראתה יוכבד? מדוע האור היה חשוב עד כדי כך שיוכבד הסתכנה בהצפנת הילד?



“תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם” – על בניית השלום

ברי שהאדם אינו מושלם, מחד הוא גומל חסדים ועושה צדקות, אך לא תמיד, אך מאידך האדם גם אינו כולו שקרים ואין כולו קטטה כטענת מתנגדי בריאת האדם. מה היסוד להתנגדות מלאכי השרת לבריאת האדם עד כדי כך שחלק מהם ראו בבריאת האדם ביזוי חותמו של הקב”ה?



אפשר גם לצעוק בלחש…

על פי המשוואה המובאת במדרש, רואה הבעש”ט את העולם כמשול לחדר מלא כל-טוב. הרשעים משתמשים בו כמות שהוא, לשמו, ועל כן מותירים אותו בחושך. ללא טוב. ללא א-לוהים. הצדיקים אינם משנים את העולם או מנסים להתחמק ממנו, אלא מוצאים בו את ה’ יתברך, ממש כשם שהאור אינו מתווכח עם העצמים אלא פשוט מאיר אותם, והרי אור ה’ גנוז בכל.



“ותשלך אמת ארצה”

שני זוגות מידות השתתפו בויכוח מעט טרם בריאת האדם: החסד והצדק מזה, והאמת והשלום מזה. החסד והצדק טענו: ייברא האדם, שהרי מעשיו נאים – הוא גומל חסדים ופועל צדקות. האמת והשלום טענו: אל ייברא האדם, שכן אפילו מעשיו הנאים נעשים בדרכים לא-נאות – בשקרים ובקטטות. לבסוף, השליך הקב”ה את האמת ארצה, ופסק שטוב לו שייברא האדם ויבנה לקב”ה משכן בעולם התחתון, ואפילו אם בנייה זו תיעשה בדרכו של העולם הזה, בשקרים ובקטטות.



על המלבוש – לפרשת בראשית

מטרת בגדי העור שהקב”ה הלביש את אדם וחוה הייתה כדי להרים את כבודם. לא מספיק העלה המכסה על החטא אלא יש צורך לכבוד. למרות החטא הגיע הזמן לצמוח ולנסות לחזור למעמד רוחני קדוש.



"סוף מעשה במחשבה תחילה"

המחשבה זה הדבר הראשוני ביותר בכל תהליך ומה שמפריד בינה לבין ההגשמה המעשית הוא הדיבור. גם לבריאת העולם שהיא בבחינת המעשה קדמה המחשבה והתכנון האלוקיים של בורא עולם, כשהדבר התבצע ע”י הדיבור, אותן אותיות שמרכיבות את שפת הקודש שיש גם לנו הנבראים הזכות להשתמש בהן בחיינו.



בגדים : ה"עור" מול ה"אור"

מאז בריאת האדם נוצר מתח מובנה
“המשחק” בדיסוננס שבין הגוף לנשמה
בין הארציות הגשמית שבו – הגוף
לבין הרוח השממית שבו – הנשמה



כלי המנגינה בחיי האדם

הבה נצעד במקורותינו אחרי הכלים והצלילים



מדוע זכתה האות ב’ לפתוח את התורה?

פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בכל התורה ובכל התנ”ך. המילה הראשונה היא: בראשית! נשאלת השאלה: מדוע זכתה דווקא אות ב’ להיות ראשונה ולפתוח את התורה? השאלה היא קשה. יש כמה טעמים ורעיונות: 1.      האות ב’ היא סגורה מכל צדדיה חוץ





אדם ועולם הטבע

מה בדיוק משקלה הסגולי של הציצית הגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות? מה מסמלת מצווה זו שגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות כולן?



רמז לאדם בבריאת העולם

היום השישי בבריאה הוא היחיד אליו נוספה האות הא (“יום הששי”) ויתכן ויש כאן רמז מאת השם יתברך שאומר: קחו לכם את חמשת חומשי התורה – התורה שבכתב (ה), את שישה סדרי משנה – התורה שבע”פ (ששי) יחד עם כל





כתנות עור ועלה תאנה

על ההבדל בין חגורות עלה תאנה וכתנות עור, ועל רגש הבושה והיראה



"הלא אם תיטיב שאת" – החובה לעשות טוב?

על משמעות התנאי בפסוק שנאמר לקין “הלא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו”



"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וגו’…" (א, א)

חז"ל מספרים  "רבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא (נהר גינאי) אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק





מדוע על האדם לא נאמר “כי טוב”?

כאשר בורא הקב”ה את האדם נאמר עליו שהוא נוצר “בצלם אלו-הים”. מה משמעות המושג “בצלם”? על השאלה הזו ניסו לענות מפרשים רבים, וגישתו של הרמב”ם מציעה לראות במה דומה האדם לקב”ה ולהבין שבכך התייחד גם האדם. הרב סולובייצ’יק אומר שמה





הקשר בין חטא אדם הראשון ודור המבול

איתא בספרים שכשבא הנחש להחטיא את חוה עמד לימינו השטן, הלא הוא הס”מ. ידוע שיש בלשון הקודש אותיות טובות ולא טובות. במילה “נחש” האות נ’ טובה (חמישים שערי בינה,  וכו’) כנ”ל ש’ (ש’ שבתפילין, שם ש-ד-י וכו’). לעומתן ח=חטא. גם





החושך קדם לאור

“בראשית ברא אלה-ים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום… ויאמר אלה-ים יהי אור… וירא אלה-ים את האור כי טוב, ויבדל אלה-ים בין האור ובין החשך, ויקרא אלה-ים לאור יום ולחשך קרא לילה, ויהי ערב





פרו ורבו

לפי הדרש, כמה ילדים אנו מצווים להביא לעולם? ובכן יש הסבורים שניים לפחות בן ובת. ואולםדרש יפהסובר שלושה! וכי למה? ובכן מצוות הכתוב בתורה בלשון משולשת  “פרו ורבו ומלאו את הארץ” משני הורים שמביאים לעולם שלושה כך בעצם מתקיימת מצוות





מדוע הקב”ה לא התחיל את התורה באות א?

נכתב בספר בראשית שה’ ברא את האדם חסר במקצת ממנו כלומר חסר את “התוכנה” להבנה את האות  א . האדם יוכל לחקור לשאול ולהבין כפי שנרמז במילה הראשונה בתורה בראשית,מראש תבה ב- ועד סוף תבה -ת, אבל באות א לא ניתנה





הבדלה טובה והבדלה שאינה טובה

נאמר בפרשה: ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. נאמר על זה במידרש: לא אמר “כי טוב” ביום השני מפני שנעשתה בו הבדלה בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ובמקום שישנה הבדלה





מדוע פתח בבראשית?

ידוע הוא הרש”י הראשון על התורה שמסביר מדוע פתחה התורה דווקא בבראשית, כלומר במעשה בריאת העולם. לכאורה, אומר רש”י בשם ר’ יצחק, היה צריך לפתוח ב”החודש הזה לכם ראש חודשים”, שהיא המצווה הראשונה (שקיבלו ישראל כציבור) ולא במעשה יצירת העולם,





בראשית – למען שתי ה”ראשיות”

רש”י על מילה “בראשית” מביא את חז”ל שאומרים שהעולם נברא למען שני דברים שנקראו “ראשית” – למען ישראל שנאמר עליהם “ראשית תבואתה” בירמיהו ולמען התורה שנאמר עליה “ראשית דרכו” במשלי. לכאורה לא ברור למה לקחו חז”ל שתי סיבות ולא בחרו