עליית הכהן מלוה את כל בריאת העולם בפרשת "בראשית" מהיום הראשון עד יום השבת בו שבת אלוקים מכל מלאכתו. אע"פ שבלא מעט פרשות יש כמה עולים בכל עניין או סיפור שהתורה מוסרת לנו כאן יש תופעה מיוחדת, וניסיתי בעה"י לחשוב …

כיצד זה שהכהן מלוה את כל סדר בריאת העולם? Read More »

איך זה שהקב"ה שאל הן את אדם והן את חוה מדוע חטאו באכלם מעץ הדעת: "וַיִּקְרָא ד' אֱלֹקִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה?… וַיֹּאמֶר ד' אֱלֹקִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית?" (בראשית ג, ט-יג), בזמן שאת הנחש קילל מיד לשאול אותו …

הקב"ה תמיד עושה את הדבר הנכון גם כשהוא עושה איפה ואיפה Read More »

איש ואשה יחד יוצרים אדם תחת חופתם. אם הם זוכים להקים אותו בלי נחש, הרי ה' ישמח אותם כפי שהוא שימח את אדם הראשון בגן עדן מקדם.

מעניין מאוד לראות בתיאור בריאת העולם בפרשת בראשית שהתורה מתארת את הופעת האדם בעולם בשתי לשונות שונות, האחת משורש ברא והשניה משורש יצר, כשההבדל ביניהם שבריאה היא יש מאין ויצירה היא יש מיש, וכך במקום אחד כתיב: "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת …

הלשון הכפולה בבריאת האדם Read More »

למה צריך היה הקדוש ברוך הוא לברוא את האדם בתחילה עם יכולת לחיות מאות שנים, ו"לגלות" שהוא חוטא ומחטיא ועדיף שיחיה רק 120 שנה? למה היה צריך הקדוש ברוך הוא לאפשר את קיומם של הנפילים והאימים וכל הענקים המתוארים בתורה, עוג סיחון, ארבע, וכו' ולאחר מכן להכחידם?

בתחילה היה הכל אחד. איזה עולם מיוחד, מאוחד, שבו אין הבדל בין האידיאל והמימוש שלו. לא היה עוה"ז ועוה"ב, הכל היה אחד. מה רע בכך? ובמילים אחרות, מדוע היה ה' צריך לברוא רקיע, שהיא הבדלה המפסקת ביניהם?

אחד מהדברים הקשים ביותר להבנה בפרשה הוא מקומו של הנחש בסיפור. הבעיה מתחילה בכך שכלל לא ברור מה הוא היה בדיוק, אולם לא בכך היא מסתיימת.

ידוע מה שמפרש רש"י: "המאורות הגדולים- שווים נבראו ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד."
נשאלת השאלה, הלא לכל אחד מהמלכים נתנה ממלכה נפרדת. ממלכת השמש ביום, וממלכת הירח בלילה. למה לא יכלו שניהם לשלוט כל אחד בזמנו? הלא מדובר בשני כתרים, יום ולילה, מלך היום, ומלך הלילה. ועוד, לפני המיעוט אם שניהם היו גדולים איך ניתן להבחין בין היום והלילה הרי אור שניהם שווה? בפירוש כתוב שניתנו המאורות על מנת שיוכלו להבדיל בין היום ובין הלילה….

למך מתוודה בפני נשותיו על הריגה של אדם מבוגר/ילד שגרם לפציעתו. מיד לאחר מכן נאמר "כי שבעתיים יקם קין ולמך שבעים ושבעה". השאלה הראשונה הנשאלת היא מה פשר העונש הלא מידתי כביכול למי שיפגע בקין. אחרי הכל קין ביצע רצח, …

"כי שבעתיים יקם קין ולמך שבעים ושבעה"- גדולתה של ההודאה Read More »

בשונה מהנחש הערום שהופעתו במציאות האלוקית היא זמנית בעיקר כדי לנסות את האדם ולבחון אותו, לצדיקים לעומתו יש מציאות וחיות אינסופיות מאחר והם יוצרים בעוה"ז את הלבושים שישמשו את נשמתם הנצחית בעוה"ב באמצעות התורה והמצוות שהם עוסקים בהן ושקועים בהן, בידיעה שזאת כל מהות חייהם הן בעוה"ז והן בעוה"ב.

ימי החול מ-א' ועד ו' מסמלים את הטבע והעולם החומרי והזמני הזה ולכן מתאים שיהיו בני הזוג אלו של אלו, ולעומת זאת השבת שהיא מעין עוה"ב היא מעל הטבע ולכן ראוי שגם בן זוגה יהיה מעל הטבע

מדרש על ספור קין והבל: כשאלוהים שואל את קין למה נפלו פניו בעקבות העדפתו את המנחה של הבל, הוא מוסיף משפט מפתח: "הלא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ; ואליך תשוקתו, ואתה, תמשול בו". אלוהים רומז לקין …

על הקושי לשלוט בכעס בזמן אמת Read More »

כאשר מתבוננים בעונשם של אדם, חווה והנחש, קשה שלא להבחין בחוסר הסימטריה בין יחסו של הקב"ה לאדם ולאשתו, הנחקרים על מניעיהם לחטא, לבין יחסו של הקב"ה לנחש, המקבל את עונשו מייד, בלא להפך בזכותו ובמניעיו.

כל מי שקורא את פרק א' בבראשית מבחין שאדם פשוט לא יכול להבין משם כמעט שום דבר: מה זה "תוהו"? מה זה "בוהו"? מה זה "רוח א-לוהים"? אולם, דווקא משום כך, כשאנו קוראים פרק זה אנו צריכים להתרכז במה שאנו כן יכולים להבין, וניתן לציין שני מסרים מרכזיים העולים באופן ברור מהפסוק הראשון בתורה.

הקב"ה תמיד עושה את הדבר הנכון גם כשהוא עושה איפה ואיפה

על מעלת האשה והבדלה מהאיש

עליית הכהן מלוה את כל בריאת העולם בפרשת "בראשית" מהיום הראשון עד יום השבת בו שבת אלוקים מכל מלאכתו. בלא מעט פרשות יש כמה עולים בכל עניין או סיפור שהתורה מוסרת לנו וניסיתי לחשוב מה ניתן ללמוד מכאן…

בתחילת הספר מורה נבוכים מצטט הרמב"ם קושיה בשם "איש חכם": "הקשה לי איש חכם זה לו שנים קושיא גדולה, צריך להתבונן בקושיא ובתשובותנו בפירוקה… אמר המקשה, יראה מפשוטו של כתוב כי הכוונה הראשונה באדם שיהיה כשאר בעלי חיים שאין שכל לו ולא מחשבה, ולא יבדיל בין הטוב ובין הרע, וכאשר המרה הביא לו מריו זה השלמות הגדול המיוחד באדם, והיא שתהיה לו זאת ההכרה הנמצאת בנו אשר היא הנכבדת מן הענינים הנמצאים בנו, ובו נתעצם. וזה הפלא שיהיה עונשו של מריו תת לו שלמות שלא היו לו והוא השכל, ואין זה אלא כדבר מי שאמר, כי איש מן האנשים מרה והפליג בעול ולפיכך שינו ברייתו לטוב, והושם כוכב בשמים…" (מורה נבוכים חלק א', ב')

הרמב"ם כמובן הציע בהמשך תירוץ לקושיה. אנו נבקש לדלות מהמקרא עצמו תשובה לתמיהה, העולה מפשט הכתובים.

כדי שאדם יוכל להיכנס לתהליך אמיתי של תשובה עליו לחוות בראשונה טעם זה של מבוכה. בנקודה זו מתחיל הוא לחוש כמה טיפש היה כשחטא. ה"ערב" משקף את "הרהור התשובה", את הכרתו של אדם כי חטא. עדיין ארוכה הדרך לפניו עד שישלים את תהליך התשובה, אך בהרהור התשובה טמונים זרעי התשובה. הרהור תשובה מתחיל בכך שהאדם מכיר בחטאו ומתוודה עליו.

כשקוראים את פרשת יצירת האדם, מבינים כי נישואים למישהו שונה מאיתנו היא ברוב המקרים דווקא צעד משלים.

כיצד מנוסח החיוב שמטילה מצות הפריה והרביה על האדם? ה"מנחת חינוך" מבין שהמצווה ממוקדת בתוצאה.

כנגד הא-ל האחד, הכולל את כל הכוחות, נברא גם אדם אחד הכולל את כל הכוחות. "זכר ונקבה ברא אותם" הוא ההסבר ל"ויאמר אלוקים נעשה אדם". לשון הרבים בא לכלול את כוחות הזכר והנקבה, לומר שהם אחד: אלוקים אחד מחוץ לעולם, וכנגדו – אדם אחד בתוך העולם.

האם ניתן להצדיק את תוקף ישיבתנו רק מכוח הבטחה שאינה דורשת מאיתנו דבר?

"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי: ותהר האשה ותלד בן, ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים" (שמות ב'). הגמרא בסוטה יב ע"ב מביאה מספר דעות בשאלה מה ראתה יוכבד בבנה, במשה, שבגללו קבעה "כי טוב הוא" והצפינה אותו. הדעה האחרונה מובאת גם ברש"י על הפסוק: כשנולד – נתמלא הבית כולו אורה. מהי משמעות האור שראתה יוכבד? מדוע האור היה חשוב עד כדי כך שיוכבד הסתכנה בהצפנת הילד?

ברי שהאדם אינו מושלם, מחד הוא גומל חסדים ועושה צדקות, אך לא תמיד, אך מאידך האדם גם אינו כולו שקרים ואין כולו קטטה כטענת מתנגדי בריאת האדם. מה היסוד להתנגדות מלאכי השרת לבריאת האדם עד כדי כך שחלק מהם ראו בבריאת האדם ביזוי חותמו של הקב"ה?

על פי המשוואה המובאת במדרש, רואה הבעש"ט את העולם כמשול לחדר מלא כל-טוב. הרשעים משתמשים בו כמות שהוא, לשמו, ועל כן מותירים אותו בחושך. ללא טוב. ללא א-לוהים. הצדיקים אינם משנים את העולם או מנסים להתחמק ממנו, אלא מוצאים בו את ה' יתברך, ממש כשם שהאור אינו מתווכח עם העצמים אלא פשוט מאיר אותם, והרי אור ה' גנוז בכל.

שני זוגות מידות השתתפו בויכוח מעט טרם בריאת האדם: החסד והצדק מזה, והאמת והשלום מזה. החסד והצדק טענו: ייברא האדם, שהרי מעשיו נאים – הוא גומל חסדים ופועל צדקות. האמת והשלום טענו: אל ייברא האדם, שכן אפילו מעשיו הנאים נעשים בדרכים לא-נאות – בשקרים ובקטטות. לבסוף, השליך הקב"ה את האמת ארצה, ופסק שטוב לו שייברא האדם ויבנה לקב"ה משכן בעולם התחתון, ואפילו אם בנייה זו תיעשה בדרכו של העולם הזה, בשקרים ובקטטות.

מטרת בגדי העור שהקב"ה הלביש את אדם וחוה הייתה כדי להרים את כבודם. לא מספיק העלה המכסה על החטא אלא יש צורך לכבוד. למרות החטא הגיע הזמן לצמוח ולנסות לחזור למעמד רוחני קדוש.

המחשבה זה הדבר הראשוני ביותר בכל תהליך ומה שמפריד בינה לבין ההגשמה המעשית הוא הדיבור. גם לבריאת העולם שהיא בבחינת המעשה קדמה המחשבה והתכנון האלוקיים של בורא עולם, כשהדבר התבצע ע"י הדיבור, אותן אותיות שמרכיבות את שפת הקודש שיש גם לנו הנבראים הזכות להשתמש בהן בחיינו.

מאז בריאת האדם נוצר מתח מובנה
"המשחק" בדיסוננס שבין הגוף לנשמה
בין הארציות הגשמית שבו – הגוף
לבין הרוח השממית שבו – הנשמה

הבה נצעד במקורותינו אחרי הכלים והצלילים

פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בכל התורה ובכל התנ"ך. המילה הראשונה היא: בראשית! נשאלת השאלה: מדוע זכתה דווקא אות ב' להיות ראשונה ולפתוח את התורה? השאלה היא קשה. יש כמה טעמים ורעיונות: 1.      האות ב' היא סגורה מכל צדדיה חוץ …

מדוע זכתה האות ב' לפתוח את התורה? Read More »

מה בדיוק משקלה הסגולי של הציצית הגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות? מה מסמלת מצווה זו שגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות כולן?

היום השישי בבריאה הוא היחיד אליו נוספה האות הא ("יום הששי") ויתכן ויש כאן רמז מאת השם יתברך שאומר: קחו לכם את חמשת חומשי התורה – התורה שבכתב (ה), את שישה סדרי משנה – התורה שבע"פ (ששי) יחד עם כל …

רמז לאדם בבריאת העולם Read More »

על ההבדל בין חגורות עלה תאנה וכתנות עור, ועל רגש הבושה והיראה

על משמעות התנאי בפסוק שנאמר לקין "הלא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו"

חז"ל מספרים  "רבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא (נהר גינאי) אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק …

"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וגו'…" (א, א) Read More »

כאשר בורא הקב"ה את האדם נאמר עליו שהוא נוצר "בצלם אלו-הים". מה משמעות המושג "בצלם"? על השאלה הזו ניסו לענות מפרשים רבים, וגישתו של הרמב"ם מציעה לראות במה דומה האדם לקב"ה ולהבין שבכך התייחד גם האדם. הרב סולובייצ'יק אומר שמה …

מדוע על האדם לא נאמר "כי טוב"? Read More »

איתא בספרים שכשבא הנחש להחטיא את חוה עמד לימינו השטן, הלא הוא הס"מ. ידוע שיש בלשון הקודש אותיות טובות ולא טובות. במילה "נחש" האות נ' טובה (חמישים שערי בינה,  וכו') כנ"ל ש' (ש' שבתפילין, שם ש-ד-י וכו'). לעומתן ח=חטא. גם …

הקשר בין חטא אדם הראשון ודור המבול Read More »

"בראשית ברא אלה-ים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום… ויאמר אלה-ים יהי אור… וירא אלה-ים את האור כי טוב, ויבדל אלה-ים בין האור ובין החשך, ויקרא אלה-ים לאור יום ולחשך קרא לילה, ויהי ערב …

החושך קדם לאור Read More »

לפי הדרש, כמה ילדים אנו מצווים להביא לעולם? ובכן יש הסבורים שניים לפחות בן ובת. ואולםדרש יפהסובר שלושה! וכי למה? ובכן מצוות הכתוב בתורה בלשון משולשת  "פרו ורבו ומלאו את הארץ" משני הורים שמביאים לעולם שלושה כך בעצם מתקיימת מצוות …

פרו ורבו Read More »

נכתב בספר בראשית שה' ברא את האדם חסר במקצת ממנו כלומר חסר את "התוכנה" להבנה את האות  א . האדם יוכל לחקור לשאול ולהבין כפי שנרמז במילה הראשונה בתורה בראשית,מראש תבה ב- ועד סוף תבה -ת, אבל באות א לא ניתנה …

מדוע הקב"ה לא התחיל את התורה באות א? Read More »

נאמר בפרשה: ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. נאמר על זה במידרש: לא אמר "כי טוב" ביום השני מפני שנעשתה בו הבדלה בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ובמקום שישנה הבדלה …

הבדלה טובה והבדלה שאינה טובה Read More »

ידוע הוא הרש"י הראשון על התורה שמסביר מדוע פתחה התורה דווקא בבראשית, כלומר במעשה בריאת העולם. לכאורה, אומר רש"י בשם ר' יצחק, היה צריך לפתוח ב"החודש הזה לכם ראש חודשים", שהיא המצווה הראשונה (שקיבלו ישראל כציבור) ולא במעשה יצירת העולם, …

מדוע פתח בבראשית? Read More »

רש"י על מילה "בראשית" מביא את חז"ל שאומרים שהעולם נברא למען שני דברים שנקראו "ראשית" – למען ישראל שנאמר עליהם "ראשית תבואתה" בירמיהו ולמען התורה שנאמר עליה "ראשית דרכו" במשלי. לכאורה לא ברור למה לקחו חז"ל שתי סיבות ולא בחרו …

בראשית – למען שתי ה"ראשיות" Read More »