טו באב – סוף החורבן ותחילת גאולת עם ישראל

כשאנו מציינים חג הרי זה מלשון חוגה, מעגל השנה היום איננו רק יום זיכרון לאירוע מעצב בהתהוות האומה, זהו יום בו השפע הרוחני שנתגלה בהיסטוריה במאורעות שונים כוחו מתגלה ביום זה.

מספר תפלותיו של משה

“ואתחנן אל ה’…אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון”(דברים ג’, כג-כה) כולם מכירים את המדרש הידוע שאומר שמשה התפלל להכנס לארץ כמניין “ואתחנן” (515) וקשה, מאיפה דברי נביאות זו, מי אמר שמשה התפלל מספר

הסבר למחול שבט”ו באב

במסכת תענית מנסים חכמים להביא סיבות רבות לכך ש”לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב”. רב יהודה אומר בשם שמואל שזהו יום שהותרו בו שבטים לבוא זה בזה, רב יוסף אומר בשם רב נחמן שזהו היום שהותר בו שבט

תשעה באב וט”ו באב

“חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז: נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה

מעלת טו באב

חז”ל אומרים (תענית כ”ו ע”ב) שלא היו ימים טוביםלישראל כט”ו באב ויום הכיפורים (יום הכיפורים כיום של מחילה וכפרה) . הגמרא שואלת מה מעלתו של יום זה (ט”ו באב)? ומספרת הגמרא שביום זה היו בנות ישראל לובשות בגדים לבנים שאולים