משמעות כפולה בספירת העומר

את יציאת מצרים ראו חז”ל כאירוסין בין הקב”ה לרעייתו – כנסת ישראל – כפי שעולה מן המשל בשיר השירים, וכפי העולה מנבואתו הראשונה של ירמיהו על ‘חסד הנעורים ואהבת הכלולות’. לעומת זאת, את עמידתם של ישראל בתחתית הר סיני לקבל את התורה, רואים חז”ל ככניסתה של הרעיה תחת כנפי דודה לקשר הנישואין.

חג מתן תורה וספר הכוזרי

אם היינו שואלים את ריה”ל מהו החג החשוב ביותר לדעתו, ודאי היינו מקבלים נזיפה חמורה, שכן “אין כל יחס בין שכלנו לענין האלוהי” (ב’, ס), ומי אנחנו שנקבע בשכלנו שחג מסויים חשוב יותר מן השני. אולם אף על פי כן, יש מקום להניח שריה”ל היה מודה שחג השבועות הוא היום החשוב ביותר, שכן בו אנו חוגגים את האירוע המכונן של עם ישראל – מתן התורה.

חמץ ומצה בעולם הקורבנות

הכלל שטבעה התורה דורש בחינה – מתי מותר להקריב חמץ (ודבש פירות) ומתי אסור לעשות זאת?

קדושת הדומם כנגד בריאת העולם?

נראה שהתורה מייחסת קדושה לדומם יחד עם קדושת האדם. וכי מה זה משנה לקב”ה באיזה אבנים בונים את המזבח?

פרשת תזריע – בדמייך חיי

בני ישראל אמורים ללכת ולהאיר באור ה’. אך בעולם שאחרי החטא, דרך עץ החיים עוברת מבעד ללהט החרב המתהפכת של קלגסי מצרים, ואחר כך דרך הנדודים בלהט חרב המדבר, ולבסוף – המלחמה על הארץ.

נעשה ונשמע

לכאורה איך ניתן לעשות לפני שאתה יודע מה לעשות? נכון יותר היה לכאורה לשמוע ללמוד ולהפנים במחשבה, ורק לאחר מיכן להפוך את זה לפסים מעשיים…

חג ומשקה

שבעה משקים הם :דבש, דם, מים, שמן, יין, טל, וחלב.
ולכל חג מהחגים יש את העניין המיוחד שלו שמתמצא במשקה מיוחד זאת אומרת הלשד של החג מתמצא במשקה.

דרך ארץ

ידוע ששבת שלפני פסח נקראת שבת הגדול.
שבת שלפני יום הכיפורים נקראת שבת שובה.
שבת שלפני שבועות כיצד נקראת?

נמשלה התורה לאש ולמים

כיוון שניתנה התורה מן השמיים, אף היא מכילה את אותם המוטיבים של האש ושל המים, המשתלבים ומשתזרים בשמיים. מה מסמלים שני המוטיבים המנוגדים הללו?

ההפרד וההדבק בביתו של אברהם

על הפרידה מלוט ותיקונה

מצוות ביכורים

“והיה כי תבוא אל הארץ” – כניסתם של בני ישראל לארץ טומנת בחובה סכנה חמורה, ולמעשה סכנה משולשת

דוד המלך נולד בחג השבועות (גימטריה)

כתוב במגילת רות  “וישי הוליד את דוד” וישי הוליד את דוד = 796 .  בחג השבעות = 796. מה שמיוחד כאן שזהו הפסוק האחרון של מגילת-רות אשר קוראים אותה בחג השבועות, ודוד המלך נולד ונפטר בחג-השבועות . (נשלח ע”י דורון

נמשלה התורה לאש ולמים

כיוון שניתנה התורה מן השמיים, אף היא מכילה את אותם המוטיבים­­? של האש ושל המים? המשתלבים ומשתזרים בשמיים. בפרשת יתרו למדים אנחנו שהתורה ניתנה באש, ובספר שופטים אנו שומעים שהיא ניתנה אף במים.

אלו חגי ישראל (אח"י)

הנשמה הנצחית זקוקה למזון הרוחני יותר מאשר הגוף האנושי זקוק למזון הגשמי וכמו שעם ישראל לא יכול היה לקבל את התורה האלוקית לפני שיצא ממצרים כך גם אין כל היגיון לשים את הצרכים הגשמיים של הגוף לפני הרצונות הנשגבים של הנשמה.

ברית מילה – סור מרע וגם עשה טוב

ברשותכם אדבר על משמעות ברית המילה, יחד עם חג מתן תורה הממשמש ובא. הגמרא במסכת סנהדרין אומרת, כי מצווה שהייתה בידינו לפני מתן תורה ונאמרה שוב בקבלת התורה, הינה מצווה לבני ישראל ולבני נוח, ואילו כל מצווה שלא נשנתה בהר

בשבועות לא מביאים ביכורים משבעת המינים

לע”נ פורטונה בת עליזה וכן לרפואת אריאל בת רוני וכל חולי עמו ישראל אני יודע, שדבריי הולכים לנפץ מיתוס ישן, מיתוס שגדלו עליו רבים, עוד מימי הגן, למנגינות השיר: סלינו על כתפינו.. בשל בורות מצויה, הריני לחדש לכם דבר מה.

כאיש אחד בלב אחד

על דברי התורה (שמות י”ט א’-ב’) בחדש השלישי לצאת בני-ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני. ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן-שם ישראל נגד ההר” אומר רש”י: ביום הזה- בראש חודש ” ויחן שם ישראל – כאיש

פסח ושבועות – חיפזון ומתינות

בפסח יצאנו בחיפזון, עם ישראל עזב את ארץ מצרים בבהלה ורץ למדבר. בחג שבועות עוצרים [עצרת מלשון לעצור] את המרוץ, ובמתינות ובישוב הדעת מקבלים את התורה. לכן בפסח אוכלים מצה הנאפית בחיפזון, ובשבועות מקריבים קרבן המכיל בתוכו חמץ, הנאפה לאט

שכרה של רות

כאשר פוגש בועז את רות בשדה בפעם הראשונה, הוא אומר לה ששמע על כל מה שעשתה למען חמותה, וכיצד החליטה לעזוב את עמה ולדבוק בעם היהודי. הוא אומר לה, בין השאר: “ישלם ה פעלך, ותהי משכורתך שלמה”. מסביר על זה

ותן חלקנו בתורתך

חז”ל המשילו את התורה לבתו של הקב”ה (בתרגום חופשי): “… בת מלך שלא היה אדם מכירה, והיה למלך אהוב אחד, והיה נכנס למלך בכל שעה, והייתה בתו של מלך עומדת לפני אותו אהוב. אמר לו המלך: ראה עד כמה אני

מאכלי חלב בשבועות

נהוג לאכול בחג שבועות מאכלי חלב. ישנם הסברים רבים למנהג זה, כגון הפסוק שנאמר על התורה “דבש וחלב תחת לשונך”. בספר “מאוצרנו הישן” של ב.יאושזון מביא מספר טעמים נוספים: 1.מיד לאחר הפסוק “ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה’ אלוקיך” שמדבר

כל שנה ומתן תורה שלה

כל שנה וחג שבועות ומתן תורה שלה, ואין חג שבועות של שנה אחת דומה לזה של שנה אחרת.  משל למה הדבר דומה?  לאדם שצופה באותו סרט בתקופות שונות בחייו, ובכל פעם הוא מתחבר אליו אחרת ורואה בו משמעויות אחרות, בהתאם