השוואת פרשת המועדות שבספר דברים לקודמותיה בחומשים שמות, ויקרא ובמדבר מעוררת את השאלה: מה ייחודה של פרשתנו? לשם מה חוזרת התורה בספרנו על נושא המועדות שכבר נידון בתורה פעמים רבות ולצרכים שונים?

שיעור על סוגי ואופי שימור מצה.

פרשת "הנה ישכיל עבדי" (ישעיהו נ"ב, פסוק י"ג – סוף פרק נ"ג) תופסת מקום מרכזי בויכוח היהודי-נוצרי. שתי השאלות המרכזיות הנדונות בה, הן: 1. מיהו עבד ה'?  2. מה כוונת הפסוק "אכן חלינו הוא נשא"? אצלינו הדעות חלוקות: פרשנים רבים …

"הנה ישכיל עבדי" – מיהו עבדי? – "בית יעקב אשר פדה את אברהם" Read More »

בפרשת בא אנו קוראים על הציווי לעשות את הפסח. למעשה, זהו הציווי המפורט הראשון בו ישראל מצטווים, וכפי שנראה בהמשך הוא אמנם קשור מהותית לייסודו ולהתוותו של ישראל כעם.

הפסח לא שייך רק לעבר הרחוק אלא הוא רלוונטי לכל דור ודור, כיוון שהוא מסמל את הברית הנצחית שבין הקב"ה לבין עמו.

הקב"ה לא דילג מעל בתי ישראל ונמנע מלפעול בהם. אדרבה – הוא דילג עליהם, במובן ששכינתו ריחפה עליהם.

ליל הסדר בנוי מאוסף מצוות שונות וייחודיות, החוברות יחד לכדי מבנה מאורגן ומסודר. מטרת מאמר זה היא לנסות ולהבין מבנה זה.

מלבד שמות החג המסורתיים, זכה חג הפסח לתואר "חג החומרות". חומרות הפסח קשורות ברובן הגדול לאיסור חמץ, שהתורה החמירה בו בעונש כרת (שמות, י"ב, טו). חז"ל הרחיבו את ההרחקה מחמץ בקביעתם שחמץ "איסורו במשהו" (פסחים כט:), ובמהלך הדורות נוספו עוד ועוד חומרות מתוך החשש להיכשל באיסורי חמץ. המושג "חומרה" קיים לא רק בפסח ובהקשרים שונים נאמר "המחמיר תבוא עליו ברכה", אבל ברור שהוא מקבל בפסח מימדים מיוחדים.
בעולם החסידות ישנן התייחסויות שונות לשאלת מעמד החומרות באופן כללי, וביחס למקומן של החומרות בפסח באופן פרטני.

מצות ליל הסדר העיקרית, מצות 'מגיד' הופכת את ענין הדיבור למרכזי ביותר בסדר פסח, ובתמציתיות מקודשת המאופיינת לאריז"ל – פה סח.
בדברים הבאים, ננסה לעמוד על הזיקה שבין יציאת מצרים לבין הדיבור. ננסה להסביר מדוע עיקר ענינה של גלות מצרים הוא גלות הדיבור ומדוע ביציאה, נגאל הדיבור.

ישנן הלכות מיוחדות לליל הסדר, אחת מהם היא הצורה שהאדם צריך להתנהג בדרך 'חירות'. הוא צריך להסב על צדו השמאלי כשאוכל את המצות וכששותה את היין, הוא צריך לשים על השולחן כלים נאים, וכל זה כי צריך הוא להרגיש את החרות. והדבר צריך באור האם בזה הוא ירגיש חרות? הרי על גבו רובצים חובות גדולים וכן בעיות בריאות ומחשבותיו נתונות בדאגה לחינוך ילדיו, אם כן במה ירגיש חרות, בזה שמסב או שם כלים יפים? ועוד יותר קשה שהרי את אותה הלכה היו צריכים לקיים גם בתקופות קשות שעם ישראל עבר, נתאר לעצמינו בספרד בזמן האינקויזציה שישבו וערכו את הסדר במרתפים מפוחדים שמא יתגלו ושם הם התנהגו בדרך של חרות, וכי זה בן חורין? הרי אין לך משועבד ומוכה מזה. 

אלה הם שני יסודות הזהות היהודית-ישראלית, והם קשורים זה בזה – ברית המילה כברית המשפחה, ויציאת עַם המשפחות ממצרים לחירות עולם. אכן, כך מבינים רוב היהודים בכל הדורות, אפילו בתקופות של ריחוק וחילון, כבדורות אלה. יעיד על כך אחוז הנימולים והמקיימים סדר פסח בחברה הישראלית בימינו, שהוא כפול ויותר לעומת האחוז של שומרי שבת כהלכה.

פעמיים בשנה נקראת שירת הים בציבור: פעם במסגרת סדר הקריאה הרגיל בתוך פרשת בשלח ופעם שנייה בשביעי של פסח, מועד ההתרחשות על הים.

מצות אכילת מצה נמנית בספר החינוך כמצווה י' – לאכול כזית מצה בליל ט"ו בניסן. ספר החינוך פותח את דבריו על המצווה בציון חיוב לאכול "לחם מצה", ומכך מדייק ה"מנחת חינוך" שהמצה צריכה לעמוד בקריטריונים של לחם. מהם הקריטריונים להגדרת מאכל כ'לחם'?

מה בעצם ההבדל בין דברי שני הבנים, החכם והרשע? מה בשאלת החכם מראה על חכמה (צדיקות) וכן מה בשאלת הרשע מראה על רשעות?

למרות שנראה שהגאולה מופקדת בידי הקב"ה בלבד, לא כך הדבר. ישראל מהווים חלק חשוב ומהותי מהגאולה, ובלעדיהם היא לא-יכולה להתממש.

לכאורה, אכילת המצה בחג הפסח דומה לישיבה בסוכה בשבעת ימי חג הסוכות. כשם שאין חובה לשבת בסוכה בשבעת ימי חג הסוכות – כך גם אין חובה לאכול מצה בכל ימי חג הפסח. אמנם, מדברי המאירי בסוכה כז ע"א משתמע שהדברים אינם דומים כלל…

הלכות קצרות על בדיקת חמץ, מכירת חמץ וקטניות.

מצווה י"א בספר החינוך היא איסור שיימצא ברשותנו חמץ בחג הפסח. מדיני המצווה, שאסור לאדם לראות חמץ שברשותו או חמץ שהוא קיבל עליו אחריות, אך אין עליו איסור לראות חמץ של אחרים או של הקדש. ה"מנחת חינוך" מעורר במובלע שאלה מעניינת: מהי 'רשות' לעניין איסור זה? האם גדרי החיוב לעניין זה זהים לגדרי הבעלות לשאר הדינים שבתורה?

הגמרא במסכת מגילה דנה בשאלה האם צריך לומר הלל בפורים. במהלך הדיון עולה הסברא שאין לומר הלל על נס שנעשה בחוץ לארץ, והגמרא מקשה על כך מאמירת ההלל בפסח: "יציאת מצרים, דנס שבחוצה לארץ, היכי אמרינן שירה?". נניח את הדיון ההלכתי המופיע שם בגמרא, וננסה לענות על שאלת הגמרא על ידי אפיון נוסף לחג הפסח.

לאיזו קבוצה משתייך קרבן הפסח? מצד אחד – הוא דומה לקרבן יחיד: כל אדם מישראל צריך להביא על חשבונו קרבן, כדי לצאת ידי חובת המצווה המוטלת עליו; מצד שני – חובה זו מוטלת על כל איש מישראל. האם העובדה שכל הציבור מקריב קרבן פסח נותנת לו מעמד של קרבן ציבור, או שמא מעמד כזה שייך רק לקרבן שמשרת את כל הציבור, ואילו קרבן פסח אינו אלא הקרבה המונית של קרבנות יחיד, שכל אחד עומד בפני עצמו

דיון הלכתי קצרצר במהות בדיקת חמץ

עיון הלכתי קצרצר במהות מצות השבתת חמץ

עיון הלכתי קצרצר במהות ביטול החמץ

החודש הראשון מכונה במקרא גם "חודש האביב": "היום אתם יצאים בחדש האביב". ננסה להתחקות אחר מקורו של השם אביב.

מקביל לציווי "זכור" ו"שמור" על השבת, מצווה התורה "זכור" ו"שמור" גם על הלוח: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", ו"ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה". שתי המצוות הללו – השבת וקביעת הלוח – מיוחדות לזכירת יציאת מצרים.

ה"מנחת חינוך" (מצווה ט') העלה שאלה יסודית לגבי הבנת מצות השבתת החמץ: האם מצווה זו מחייבת את האדם רק לדאוג שלא יהיה לו חמץ, וקיומה הוא ב"שב ואל תעשה" – בעצם העובדה שאין לו חמץ, או שמא היא מחייבת חובה של "קום ועשה" – לעשות מעשה השבתה אקטיבי של החמץ, בדומה למעשי המצווה של שאר מצוות העשה.

הכלל שטבעה התורה דורש בחינה – מתי מותר להקריב חמץ (ודבש פירות) ומתי אסור לעשות זאת?

עוד קודם לפסח הראשון שחגגו ישראל ערב היציאה ממצרים, כבר מוזכר חג הפסח בפירוש רש"י. בפרשת וירא, על הפסוק המתאר כיצד לוט הכניס את המלאכים לביתו ועשה להם מצות, מעיר רש"י: "פסח היה". מעודי תמהתי, וכי מפני שאפה לוט מצות – פסח היה? ומה בכלל מקום לחג הפסח לפני יציאת מצרים? מן הסתם, לוט אפה מצות כי הוא מיהר, ולא היה סיפק בידו להכין לאורחיו לחם; אך מה בין זה ובין פסח?

בפרקים הפותחים את ספר ירמיהו, תולה הנביא את שכחת ה' בשכחת סיפור יציאת מצרים וההיסטוריה של עם ישראל: "מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי, וילכו אחרי ההבל ויהבלו: ולא אמרו איה ה' המעלה אתנו מארץ מצרים, המוליך אתנו במדבר… …

תודעת ההיסטוריה – הדרך לידיעת ה' Read More »

מדוע מעלה המדרש את הרעיון שיש לאכול מצות בחג הסוכות?

בני ישראל אמורים ללכת ולהאיר באור ה'. אך בעולם שאחרי החטא, דרך עץ החיים עוברת מבעד ללהט החרב המתהפכת של קלגסי מצרים, ואחר כך דרך הנדודים בלהט חרב המדבר, ולבסוף – המלחמה על הארץ.

ממבט ראשון נראה שחכמים ובן זומא חולקים בשאלה הלכתית: האם חובת קריאת שמע חלה גם בלילה או בימות המשיח, כאשר העוגן המילולי של המחלוקת נעוץ בשאלת פרשנותה של המילה "כל". למעשה, ייתכן שהמחלוקת מהותית הרבה יותר, ונוגעת למשמעותה של מצות זכירת יציאת מצרים.

וכי יעלה על הדעת שאף בכורי ישראל יהרגו?!
הרי כל המכות נעשו כדי להציל את עם ישראל וכיצד יתכן שבמכה זו יהרגו?

בפסח יצאנו ממצרים אחרי עבדות של מאות שנים למי? לפרעה הרשע קשה הלב, זה שציווה לזרוק תינוקות בני יומם ליאור, אז במקום לחרף ולגדף אותו פתאום משבחים אותו ואומרים שהוא רשע אבל פחות מלבן? איזה מן דבר זה?

אחד מרגעי השיא של החגים הוא רגע אמירת ההלל בקהל עם. מ"הללויה הללו עבדי ד' " הבוקע ועולה מפי הצבור בתחילתו ועד לחתימת ההלל בקריאת "הודו לד' כי טוב" בסיומו, קוראים אנו  את פרקי ההלל וההודאה בכדי להודות ולהלל לקב"ה …

להודות ולהלל – שיעור של הרב משה ליכטנשטיין Read More »

ליל הסדר כולו מסמל את אחת המטרות העיקריות של כל אדם בעולם במשך כל ימי השנה, לחבר בין שמים וארץ.

כשמבטיחים לנו גאולה על-טבעית המלווה בניסים – יש לנו תהיות מידיות: הרי אנחנו די רציונאליים גם בעבודת ה' שלנו וגם בשאר העבודות. מה פתאום לחכות לנס?

אם המצווה היא למען החיפזון שבגרוש מצרים, מדוע נצטווינו לאכול מצות טרם היציאה בעודנו במצרים? ואיך המצה מתקשרת לעניין החרות, שהיא כוכבת לא פחות גדולה מהמצה ולמעשה חלק ממנה?

כשם שהאדם זקוק למראה כדי שיוכל להסתכל בפניו שלו, כך הוא זקוק לאחרים כדי ללמוד דרכם את הטעון תיקון אצלו.

בשמיעה ראשונה "ושמחת בחגך" נשמע לנו כלשון ציווי, אך ניתן לשמוע את אותן שתי מילים גם בגוון צליל שונה שמשמעותו סיבה ותוצאה. יתכן והתורה רומזת לנו שהופעת השמחה בחג היא מדד לאמונה, לאהבה וליראת השמים שהאדם הפגין במהלך השנה וכשזוהי …

שמחה חגיגית מאת השם Read More »

עיון הלכתי על עניין 4 כוסות

כל בן אדם בכלל וכל יהודי בפרט, שדרגת קדושתו גבוהה מזו של כל שאר הברואים, עשוי לבוא לידי החמצה היינו כישלון במשימה, ולכן הוא נדרש לשמור על עצמו כדי שלא יפול, שלא יחטא, שהרי החטא הוא מלשון להחטיא את המטרה, בדומה לחמץ שבמידה ולא עושים הכל על פי המצוה מסתכנים בהחמצת המטרה.

שבעה משקים הם :דבש, דם, מים, שמן, יין, טל, וחלב.
ולכל חג מהחגים יש את העניין המיוחד שלו שמתמצא במשקה מיוחד זאת אומרת הלשד של החג מתמצא במשקה.

מה חשיבותו של קרבן הפסח עד כי נצרך משה לשאול בסוגיית טמאי המת? מדוע דוקא בפסח מצווה ה' על עריכת פסח שני?

בחג הפסח אנו מצווים להסב באכילת שלושה עד חמישה כזיתות המצה ושתיית ארבע כוסות היין במהלך ליל הסדר. המצה האמצעית שממנה בוצעים את האפיקומן היא אחד ממוקדי העניין המרכזיים בחג הקדוש. את האפיקומן אנו אוכלים לזכר קרבן הפסח, שהיה שה, …

שמחה חגיגית Read More »

לכל דור, לכל מצב חברתי ולכל השפעה תרבותית – תשובה אחרת. אין אפשרות לענות תשובה אחת לכולם.

במאמר נכבד זה נסקור בהלכה ובאגדה את העניין המיוחד הזה בו יש לנו את החיוב בהוראת החכמים, לשתות בהסיבה בליל הסדר ארבע כוסות יין.

הנשמה הנצחית זקוקה למזון הרוחני יותר מאשר הגוף האנושי זקוק למזון הגשמי וכמו שעם ישראל לא יכול היה לקבל את התורה האלוקית לפני שיצא ממצרים כך גם אין כל היגיון לשים את הצרכים הגשמיים של הגוף לפני הרצונות הנשגבים של הנשמה.

אחת מהמצוות החשובות ביותר בפסח ובכלל היא מצוות ביעור החמץ, כשצריך להקפיד לבצע אותה כהלכה עם נר, כדי שאפשר יהיה להגיע לכל הפינות החשוכות מבלי לפספס אף גרגיר. כמו בכל המצוות, גם כאן יש הסבר עמוק יותר, שמסתתר בפנימיות המצווה …

ביעור חמץ פנימי Read More »

חידוש תורה לכבוד חג הפסח לעילוי כל נשמות ישראל שאין מי שיגיד עליהן קדיש: "…שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו…": הפירוש כאן לפי הפשט הוא שהקב"ה הציל אותנו מפני כל האויבים שבזה אחר זה איימו להשמיד הן את הגוף והן …

שלא אחד בלבד עמד עלינו, לכלותנו Read More »

כמה דברים היו צריכים לקרות כדי שאפשר יהיה לראות את גלעד שליט שוב איתנו בין כשהוא מתפלל בכותל המערבי, בין כשהוא מדליק נר חנוכה ובין כשהוא חי את חייו כפי שהוא רוצה ומבין כאדם חופשי, וכנראה שדווקא הוא יהיה זה …

מחשבות על תחושת החירות Read More »

ישנו פסוק האומר "שבעת ימים מצות תאכלו" כלומר שהציווי הנובע מהפסוק הוא לאכול מצות כל שבעת ימי חג הפסח. ולעומת זאת ישנו עוד פסוק האומר "ששת ימים תאכלו מצות" כלומר צריך לאכול מצות רק שישה ימים?!

כמו להכנה לנבואה, גם להכנה למצווה יש חשיבות עצומה. ערכה של המצווה פחות אם נכנסים אליה ללא הכנה נפשית מוקדמת. התכוננות למצווה מביאה את האדם להזדהות עמה וליצוק לתוכה ערך רב יותר.

לכאורה קשה שהרי הגדי צודק במה שעשה והחתול לא צודק ואם כן הכלב צודק שהעניש את החתול במה שעשה והמקל לא צודק והאש צודק המים לא צודק השור צודק השוחט לא צודק המלאך המוות צודק ואם כן נשאלת השאלה שהקב"ה …

ווארט נפלא על חד גדיא Read More »

החת"ס שואל למה לפני כל ברכה עשה מברכים ברכה ולפני מצוות עשה של סיפור יציאת מצרים שזה מצוות עשה של "והגדת לבנך" אין מברכין ? ומיישב א' : דכל המצוות כעין נטילת לולב שופר וכדו' הם מצוות דיש עשייה לאחר …

למה לא מברכין על סיפור יציאת מצרים Read More »

http://david-k.jimdo.com מדוע תיקנו 4 כוסות כנגד 4 לשונות גאולה,יכלו לקחת 4 מצות? ועוד, למה בנוסח "מה נשתנה" אין שאלה על 4 כוסות? ועוד, מדוע שר האופים קיבל עונש מוות כשכל עוונו היה שבטעות נכנסה לו אבן לאוכל, וזה היה עוד …

אהבת חינם וארבע כוסות Read More »

ארבע כוסות משום מה?

מדוע היה צריך לתת ר' יהודה סימנים במכות מצרים, ומה משמעות סימנים אלו?

אבא יתברך עובר, עם נר ונוצה, מחפש, בודק. אנחנו חרדים, מחכים. אחרי שבועיים של נקיון החמץ, של חיפוש יסודי ומדוקדק בכל פינה אפשרית בנו- חיפוש אחר חמץ שנתקע בסדקים או התחפש למשהו אחר, חיפוש גאווה מיותרת, עצבות, רגש לא נקי..

בפסח יצאנו בחיפזון, עם ישראל עזב את ארץ מצרים בבהלה ורץ למדבר. בחג שבועות עוצרים [עצרת מלשון לעצור] את המרוץ, ובמתינות ובישוב הדעת מקבלים את התורה. לכן בפסח אוכלים מצה הנאפית בחיפזון, ובשבועות מקריבים קרבן המכיל בתוכו חמץ, הנאפה לאט …

פסח ושבועות – חיפזון ומתינות Read More »

ליל הסדר-מדוע דווקא שם זה? כמובן שאומרים שזה בגלל הסדר של הברכות (קדש רחץ כרפס יחץ..) אבל רבי אהרן מקארלין (או משהו כזה…) אומר שהכוונה שמסתתרת כאן היא שכשאנחנו עושים את כל הסדר (לכבוד פסח וליל הסדר…) אנחנו גורמים לכך …

ליל הסדר – מדוע שם זה? Read More »

במבט שטחי על החיים, נתפסים המושגים 'עבודה' ו'שמחה' כמושגים סותרים זה את זה. הרבה אנשים עובדים, חשים שמחה ורוגע בזמן יציאתם לחופשה. דווקא כשמפסיקים לעבוד מרגישים שמחה. ביהדות, מושגים אלו מתאחדים: "עבדו את ה' – בשמחה" [תופעה מרתקת היא, שדווקא …

פסח – עבודה ושמחה Read More »

פעם היה רב שנהג לומר בפסח "פסח שמח" ואילו בפורים נהג לומר "פורים כשר". שאלו אותו תלמידיו: "רבי, מדוע אתה מחליף בין הברכות? הרי נהוג לומר את ההיפך?".  ענה להם הרב ואמר:  "בפסח, כולם דואגים לנקות ולהכשיר את הכל לכבוד …

פורים ופסח Read More »

על פי ההלכה אסור לאכול מצה בערב פסח לפני ליל הסדר. לא רק זאת, אלא שהגמרא משווה את זה למי ש"בא על ארוסתו בבית חמיו". נראה לא ברור מדוע יש בזה משהו כל כך חמור. לכאורה היינו אומרים שכל הסיבה …

אכילת מצה לפני הסדר Read More »

אומר המדרש שביקור המלאכים אצל אברהם התרחש בפסח, וזאת למדים מדברי אברהם לשרה: "מהרי שלוש סאים קמח סלת לושי ועשי עוגות" – "אמרת פרס הפסח הוה" (בראשית רבה מ"ח י"ב). וקשה שהרי למדנו ש"אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה, …

מהרי שלוש סאים Read More »

נמצאים אנו בימים האחרונים לקראת ליל הסדר,לקראת חג חירותינו, ולכאורה, ישנה שאלה מתבקשת, מה הקשר בין אכילת מצה שמורה שחובה עלינו לאוכלה בלילה הראשון עבור קיום מצוות אכילת מצה לבין חג החירות? הרי לכאורה אין שום קשר חוץ מענין שלא …

מדוע אוכלים מצה בפסח Read More »

כתוב בקריעת ים סוף, פעם אחת "ויבאו בני ישראל התוך הים ביבשה" ואחר כך נאמר בסדר הפוך "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים". כתוב על זה בסה"ק, שהרמז כאן הינו שכאשר אדם נמצא במצוקה קשה – "בתוך הים" – עליו …

העבירנו בתוכו בחרבה Read More »

מובא בגמרא במסכת פסחים שיש שלושה אופנים לבער את החמץ: 1. על ידי שריפה. 2. על ידי שמפזר וזורח לרוח. 3. על ידי שמטיל בים. אומר עלזה החתם סופר, שניתן לראות רמז לכך בעונש שניתן למצרים: 1. "וישקף ה' אל …

ביעור חמץ Read More »

בשו"ת הרשב"א מובא ששאל אותו כומר אחד: הרי כתוב בנביא על בית שני "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". מזה שקוראים לבית שני "אחרון", והוא נחרב, הלא לא יתכן שיהיה אחריו עוד בית. אז מדוע עם ישראל מחכה …

אותות ומופתים Read More »

בסדר ההגדה אנו נוהגים לנסות ולגלות "כמה מכות קיבלו מצרים". למרות שנראה ברור שהעם המצרי קיבל 10 מכות, מנסים רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר ורבי עקיבא לנסות ולדרוש כמה שיותר מכות למצרים. לפי רבי יוסי הגלילי קיבלנו מצרים 60 מכות, …

מכות מצרים Read More »