מחיר הפיזור

אסתר, כדי לקחת את הסיכון של “וכאשר אבדתי אבדתי”, מציבה למרדכי תנאי מפתיע, אסתר מבקשת ממרדכי “לך כנוס את כל היהודים” מדוע כינוסם של כל היהודים, נצרך להצלתם? וכי אי אפשר לצום ולהתפלל איש איש בביתו שלו, או בקהילתו?

“מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?”

תלמידי רשב”י חשבו ש”הנאה מסעודתו של אותו רשע” היא חטא מספיק שיכול לחייב ולהצדיק עונש של כליה. לאור זאת, נשאלת השאלה: מהי החומרה הגדולה בחטא זה שמצדיקה לגזור כליה ואבדון על עם ישראל?

“כדורגל משחקים תשעים דקות”

ליהודי יש מחויבות. הוא צריך לעשות הכל כדי לשנות את המצב, גם כשהוא נראה אבוד לגמרי.

שבת זכור – המלחמה בעמלק

בהפטרת שבת זכור אנו קוראים על מלחמת שאול בעמלק, ועל חטאו שבשלו נלקחה ממנו המלוכה וניתנה לדוד. אם נעיין בספר שמואל א’, נגלה סתירות רבות בין מלחמת שאול בעמלק לבין מלחמות דוד בעמלק.

מגילת הסתם

בפורים מוסתרת קריצה אירונית על החיים המחופשים בכל כך הרבה חליפות מהודרות ומעוטרים באידיאולוגיות. פורים נוגע באדם במקום הפשוט ביותר – ברצון לחיות ולשמוח.

על הזהירות בפורים – דעה ומסר אישי

גם במצוה לשתות יין אנו לא חייבים “להדר”, מאחר ושתייה מופרזת לא נחשבת למצוה אלא לעבירה, כשגם כאן הגבול כאן הוא דק מאוד.
אין שום מצווה בתורה שמעודדת אותנו לבצע דבר עבירה.

פורים דפרזים, פורים דמוקפים

מה ראו אנשי כנסת הגדולה לחלוק את מצוות פורים לימים חלוקים, ולקבוע יום מיוחד לפרזים ויום מיוחד למוקפים? מה שאין כן בשאר המצוות שהרי התורה אמרה תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם?

גילוי ההסתר של מגילת אסתר

טעות גסה עושה כל אדם ששופט, מגבש דעות ומגיע למסקנות על סמך מידע חלקי בלבד מבלי לדעת את כל הפרטים הדרושים לצורך הבנת התמונה השלמה

נזכרים ונעשים–שיחה לתענית אסתר

כל ההבדל הוא באופי, בתשתית ובמוטיבציה. באיזה מידה האדם עושה מה שעושה באמת מתוך דבקות באהבת תורה ויראת שמים, מתוך חתירה להצמיח מלכות שמים בתוך עצמו וסביבתו? האם זה מה שממריץ אותו, או סתם שכרות והוללות של בחורים צעירים?

חג ומשקה

שבעה משקים הם :דבש, דם, מים, שמן, יין, טל, וחלב.
ולכל חג מהחגים יש את העניין המיוחד שלו שמתמצא במשקה מיוחד זאת אומרת הלשד של החג מתמצא במשקה.

מגילת אסתר והדילמה החינוכית

במה זכתה אסתר, שהמגילה נקראת על שמה? לכאורה מתאים יותר היה לקרוא למגילה ‘מגילת מרדכי’…

רק שמחה

אף שגם “לב נשבר” הוא טוב מאד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה. וראוי לקבוע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלינו, אבל כל היום כולו צריך להיות בשמחה.

אחשוורוש מפורק לגורמים

המילה "אחשוורוש" (החש בראשו) נשמעת כמו נחשוורוש (נחש בראש) ואם נחסיר מהאות "נ" את האות "א", שתי האותיות שעומדות בראש, נקבל את האות "מ" (לא בגימטריה) וכשנשלב אותה נקבל "מחשוורוש" (מוח-שב-בראש), כשם שאת כל ההחלטות החשובות לא קיבל אחשוורוש לבד

הכנה לקיום המצוות

כמו להכנה לנבואה, גם להכנה למצווה יש חשיבות עצומה. ערכה של המצווה פחות אם נכנסים אליה ללא הכנה נפשית מוקדמת. התכוננות למצווה מביאה את האדם להזדהות עמה וליצוק לתוכה ערך רב יותר.

אסתר – אז והיום

כפי שכבר הזכירו רבים, המגילה המגוללת את סיפור הפורים קרויה דווקא על שם אסתר המלכה. נראה שהסיבה לכך אינה רק שאסתר היא מחברת המגילה, אלא בעיקר משום שאסתר היא השחקנית הראשית בה. סיפור המגילה הוא, במידה רבה, סיפורה של אסתר

לך כנוס… וצומו עלי

לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים". משפט זה אמרה אסתר המלכה למרדכי ונשאלת השאלה לגבי הביטוי "צומו עליי" חכמים מלמדים אותנו שמי שאמר בעצם משפט זה הינו השם יתברך ,בכבודו ובעצמו

"ודתיהם שנות מכל עם" – אמנת השכנוע בשנאת האחר

הרבדים הסמויים של מגילת אסתר מזמינים דיון בסוגיות הרלבנטיות היום כמו בדורו של מרדכי.

מחצית השקל

למה דווקא מחצית ולא שקל שלם?

“מצא אישה מצא טוב” או “מוצא אני מר ממות את האישה”

מה ההסבר לסתירה בין הפסוקים?

פרפראות מילים לפורים

1. "והיה אם בן הכות הרשע" (דברים כה’ ב’) סופי המילים של והיה אם בן – המן מכאן למדים שצריך להכות כששומעים את המן = הרשע 2. פורים הוא סיכום כל המועדות. בראשי תיבות המועדות לומדים על פורים : פורים  

דבר תורה לפורים

מדוע לא מברכים על משלוח מנות ומתנות לאביונים?

פתחיה הוא מרדכי

מובא במדרש פליאה: “פתחיה הוא מרדכי, וסימנך:’ והיה ראשיתך מצער ואחריתך יסגה מאוד'”
וכך מסבירים את הסימן…

אבל וחפוי ראש

הגמ’ במגילה (טז.) אומרת על הפסוק “והמן נדחף לביתו אבל וחפוי ראש”- אבל על ביתו וחפוי ראש על שאירע לו. שביתו של המן ראתה אותו מוביל את מרדכי וחשבה שמי שמוביל זה מרדכי אז היא שפכה עליו מי שופכין וכיוון שראתה שזה המן היא נפלה ומתה.

כתב אשר נכתב בשם המלך

קושיה: מסופר במגילת אסתר שאחשורוש אמר לאסתר ומרדכי לכתוב באיגרת היהודים כטוב בעיניהם על היהודים, ובסוף הפסוק מצוינת העובדה: "כי-כתב אשר-נכתב בשם-המלך, ונחתום בטבעת המלך–אין להשיב". נשאלת השאלה, אם עיקרון זה נכון הוא, הרי באיגרת הקודמת לזו שכתבה המן הרשע

מעלתו של פורים

חז”ל אומרים שפורים יותר גדול מיום הכיפורים (כיפורים – כפורים) וכי לכאורה איך ייתכן הדבר הזה שכן ביום כיפור אנו צמים ומתענים ומגיעים לדרגת המלאכים  זהו יום מחילה וכפרה ובפורים אנו אוכלים ושותים ושמחים. ועוד ממשיכים ואומרים שפורים יותר גדול

לצאת מהספק של עמלק בחיינו

עמלק הוא הכוח שמעודד ספקות והימלטות מהחלטה. הוא מעצים בנו את ערך ההתחבטות – מה ללבוש, לאכול, איפה ללמוד, עם מי להתחתן, היכן לגור, היש ה’ בקרבנו אם אין?

פורים ופסח

פעם היה רב שנהג לומר בפסח “פסח שמח” ואילו בפורים נהג לומר “פורים כשר”. שאלו אותו תלמידיו: “רבי, מדוע אתה מחליף בין הברכות? הרי נהוג לומר את ההיפך?”.  ענה להם הרב ואמר:  “בפסח, כולם דואגים לנקות ולהכשיר את הכל לכבוד

מחצית השקל

כתוב בגמרא ירושלמי שמחצית-השקל בא כדי לכפר על מעשה העגל שהיה במחצית היום (בושש משה לבא) וזה  מרומז במחצית השקל עצמו: שקל = שין , קוף  , למד    – (האותיות המרכיבות את המילה שקל) כל מחצית אות (אמצע האות)

פורים ואחדות

השבת, פרשת תצוה, קוראים את פרשת זכור, לקיים מצות עשה מדאורייתא, של זכירת מעשה עמלק. ההבחנה המהותית בין עם ישראל לעמלק נעוצה בנקודה הזו – עמלק בתחילה, שולט ומצליח, אך בסופו של המאבק עמלק מתמוטט לחלוטין, בעוד שעם ישראל, גם

ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה

 “ומרדכי לא יכרע, ולא ישתחוה” (אסתר ג‘ ב‘). במדרש רבה למגילת אסתר (פרשה ז‘ ח‘) מסביר רבי לוי מדוע עבר מרדכי את מצוות המלך ולא כרע ולא השתחוה להמן, ומה הוא הסביר למי ששאלו: “אמר להם מרדכי: משה רבינו הזהיר

שני הצדדים בקרבנות

פרשת הקרבנות מעמידה לפנינו עולם שלם של עבודה מעשית ומפורטת, שלכאורה חסרה מאוד את ה’נשמה’ שלה. לא פעם אנו מתקשים לגלות את העניין העיקרי במה שנעשה לבהמה, ומנסים להתחקות דווקא אחר התהליך הנפשי שעובר על בעל הקרבן. בייחוד בולט הדבר

ימי פורים אינם בטלים לעולם

“כל המועדים עתידים ליבטל וימי הפורים אינם בטלים לעולם, א”ר אלעזר אף יה”כ לא יבטל לעולם” (ילקוט שמעוני), וכן פסק הרמב”ם בסוף הלכות מגילה שלעתיד לבוא למרות שכל זכרון הצרות יבטל, ימי הפורים לא יבטלו (סוףהלכות מגילה). הרמב”ם שבדר”כ מסיים

גזירות המן ופרשת שקלים

בגמרא במסכת מגילה (דף י”ג) כתוב כך: אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל והקדים שקליהן לשקליו כדתנן ב’אחד באדר משמיעין על השקלים’. ודברי הגמרא הללו זועקים ‘דרשני’, כי צריך להבין

משנכנס אדר מרבין בשמחה

אומרת הגמרא במסכת “תענית” (דף כ”ט עמ’ א’): “משנכנס אדר מרבין בשמחה”. והסיבה נאמרת במגילת “אסתר” (ט’ כ”ב): “והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב”. ובזכות מה נפך להם היגון לשמחה? בזכות מרדכי אשר הצליח לנצח את המן.