אסתר, כדי לקחת את הסיכון של “וכאשר אבדתי אבדתי”, מציבה למרדכי תנאי מפתיע, אסתר מבקשת ממרדכי “לך כנוס את כל היהודים” מדוע כינוסם של כל היהודים, נצרך להצלתם? וכי אי אפשר לצום ולהתפלל איש איש בביתו שלו, או בקהילתו?

תלמידי רשב”י חשבו ש”הנאה מסעודתו של אותו רשע” היא חטא מספיק שיכול לחייב ולהצדיק עונש של כליה. לאור זאת, נשאלת השאלה: מהי החומרה הגדולה בחטא זה שמצדיקה לגזור כליה ואבדון על עם ישראל?

ליהודי יש מחויבות. הוא צריך לעשות הכל כדי לשנות את המצב, גם כשהוא נראה אבוד לגמרי.

בהפטרת שבת זכור אנו קוראים על מלחמת שאול בעמלק, ועל חטאו שבשלו נלקחה ממנו המלוכה וניתנה לדוד. אם נעיין בספר שמואל א’, נגלה סתירות רבות בין מלחמת שאול בעמלק לבין מלחמות דוד בעמלק.

בפורים מוסתרת קריצה אירונית על החיים המחופשים בכל כך הרבה חליפות מהודרות ומעוטרים באידיאולוגיות. פורים נוגע באדם במקום הפשוט ביותר – ברצון לחיות ולשמוח.

גם במצוה לשתות יין אנו לא חייבים “להדר”, מאחר ושתייה מופרזת לא נחשבת למצוה אלא לעבירה, כשגם כאן הגבול כאן הוא דק מאוד.
אין שום מצווה בתורה שמעודדת אותנו לבצע דבר עבירה.

מה ראו אנשי כנסת הגדולה לחלוק את מצוות פורים לימים חלוקים, ולקבוע יום מיוחד לפרזים ויום מיוחד למוקפים? מה שאין כן בשאר המצוות שהרי התורה אמרה תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם?

טעות גסה עושה כל אדם ששופט, מגבש דעות ומגיע למסקנות על סמך מידע חלקי בלבד מבלי לדעת את כל הפרטים הדרושים לצורך הבנת התמונה השלמה

כל ההבדל הוא באופי, בתשתית ובמוטיבציה. באיזה מידה האדם עושה מה שעושה באמת מתוך דבקות באהבת תורה ויראת שמים, מתוך חתירה להצמיח מלכות שמים בתוך עצמו וסביבתו? האם זה מה שממריץ אותו, או סתם שכרות והוללות של בחורים צעירים?

שבעה משקים הם :דבש, דם, מים, שמן, יין, טל, וחלב.
ולכל חג מהחגים יש את העניין המיוחד שלו שמתמצא במשקה מיוחד זאת אומרת הלשד של החג מתמצא במשקה.

במה זכתה אסתר, שהמגילה נקראת על שמה? לכאורה מתאים יותר היה לקרוא למגילה ‘מגילת מרדכי’…

אף שגם “לב נשבר” הוא טוב מאד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה. וראוי לקבוע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, כמובא אצלינו, אבל כל היום כולו צריך להיות בשמחה.

המילה "אחשוורוש" (החש בראשו) נשמעת כמו נחשוורוש (נחש בראש) ואם נחסיר מהאות "נ" את האות "א", שתי האותיות שעומדות בראש, נקבל את האות "מ" (לא בגימטריה) וכשנשלב אותה נקבל "מחשוורוש" (מוח-שב-בראש), כשם שאת כל ההחלטות החשובות לא קיבל אחשוורוש לבד…

כמו להכנה לנבואה, גם להכנה למצווה יש חשיבות עצומה. ערכה של המצווה פחות אם נכנסים אליה ללא הכנה נפשית מוקדמת. התכוננות למצווה מביאה את האדם להזדהות עמה וליצוק לתוכה ערך רב יותר.

כפי שכבר הזכירו רבים, המגילה המגוללת את סיפור הפורים קרויה דווקא על שם אסתר המלכה. נראה שהסיבה לכך אינה רק שאסתר היא מחברת המגילה, אלא בעיקר משום שאסתר היא השחקנית הראשית בה. סיפור המגילה הוא, במידה רבה, סיפורה של אסתר…

לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים". משפט זה אמרה אסתר המלכה למרדכי ונשאלת השאלה לגבי הביטוי "צומו עליי" חכמים מלמדים אותנו שמי שאמר בעצם משפט זה הינו השם יתברך ,בכבודו ובעצמו…

הרבדים הסמויים של מגילת אסתר מזמינים דיון בסוגיות הרלבנטיות היום כמו בדורו של מרדכי.

למה דווקא מחצית ולא שקל שלם?

מה ההסבר לסתירה בין הפסוקים?

1. "והיה אם בן הכות הרשע" (דברים כה’ ב’) סופי המילים של והיה אם בן – המן מכאן למדים שצריך להכות כששומעים את המן = הרשע 2. פורים הוא סיכום כל המועדות. בראשי תיבות המועדות לומדים על פורים : פורים  …

מדוע לא מברכים על משלוח מנות ומתנות לאביונים?

מובא במדרש פליאה: “פתחיה הוא מרדכי, וסימנך:’ והיה ראשיתך מצער ואחריתך יסגה מאוד'”
וכך מסבירים את הסימן…

הגמ’ במגילה (טז.) אומרת על הפסוק “והמן נדחף לביתו אבל וחפוי ראש”- אבל על ביתו וחפוי ראש על שאירע לו. שביתו של המן ראתה אותו מוביל את מרדכי וחשבה שמי שמוביל זה מרדכי אז היא שפכה עליו מי שופכין וכיוון שראתה שזה המן היא נפלה ומתה.

קושיה: מסופר במגילת אסתר שאחשורוש אמר לאסתר ומרדכי לכתוב באיגרת היהודים כטוב בעיניהם על היהודים, ובסוף הפסוק מצוינת העובדה: "כי-כתב אשר-נכתב בשם-המלך, ונחתום בטבעת המלך–אין להשיב". נשאלת השאלה, אם עיקרון זה נכון הוא, הרי באיגרת הקודמת לזו שכתבה המן הרשע…

חז”ל אומרים שפורים יותר גדול מיום הכיפורים (כיפורים – כפורים) וכי לכאורה איך ייתכן הדבר הזה שכן ביום כיפור אנו צמים ומתענים ומגיעים לדרגת המלאכים  זהו יום מחילה וכפרה ובפורים אנו אוכלים ושותים ושמחים. ועוד ממשיכים ואומרים שפורים יותר גדול…

עמלק הוא הכוח שמעודד ספקות והימלטות מהחלטה. הוא מעצים בנו את ערך ההתחבטות – מה ללבוש, לאכול, איפה ללמוד, עם מי להתחתן, היכן לגור, היש ה’ בקרבנו אם אין?

פעם היה רב שנהג לומר בפסח “פסח שמח” ואילו בפורים נהג לומר “פורים כשר”. שאלו אותו תלמידיו: “רבי, מדוע אתה מחליף בין הברכות? הרי נהוג לומר את ההיפך?”.  ענה להם הרב ואמר:  “בפסח, כולם דואגים לנקות ולהכשיר את הכל לכבוד…

השבת, פרשת תצוה, קוראים את פרשת זכור, לקיים מצות עשה מדאורייתא, של זכירת מעשה עמלק. ההבחנה המהותית בין עם ישראל לעמלק נעוצה בנקודה הזו – עמלק בתחילה, שולט ומצליח, אך בסופו של המאבק עמלק מתמוטט לחלוטין, בעוד שעם ישראל, גם…

 “ומרדכי לא יכרע, ולא ישתחוה” (אסתר ג‘ ב‘). במדרש רבה למגילת אסתר (פרשה ז‘ ח‘) מסביר רבי לוי מדוע עבר מרדכי את מצוות המלך ולא כרע ולא השתחוה להמן, ומה הוא הסביר למי ששאלו: “אמר להם מרדכי: משה רבינו הזהיר…

פרשת הקרבנות מעמידה לפנינו עולם שלם של עבודה מעשית ומפורטת, שלכאורה חסרה מאוד את ה’נשמה’ שלה. לא פעם אנו מתקשים לגלות את העניין העיקרי במה שנעשה לבהמה, ומנסים להתחקות דווקא אחר התהליך הנפשי שעובר על בעל הקרבן. בייחוד בולט הדבר…

“כל המועדים עתידים ליבטל וימי הפורים אינם בטלים לעולם, א”ר אלעזר אף יה”כ לא יבטל לעולם” (ילקוט שמעוני), וכן פסק הרמב”ם בסוף הלכות מגילה שלעתיד לבוא למרות שכל זכרון הצרות יבטל, ימי הפורים לא יבטלו (סוףהלכות מגילה). הרמב”ם שבדר”כ מסיים…

בגמרא במסכת מגילה (דף י”ג) כתוב כך: אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל והקדים שקליהן לשקליו כדתנן ב’אחד באדר משמיעין על השקלים’. ודברי הגמרא הללו זועקים ‘דרשני’, כי צריך להבין…

אומרת הגמרא במסכת “תענית” (דף כ”ט עמ’ א’): “משנכנס אדר מרבין בשמחה”. והסיבה נאמרת במגילת “אסתר” (ט’ כ”ב): “והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב”. ובזכות מה נפך להם היגון לשמחה? בזכות מרדכי אשר הצליח לנצח את המן.…