אחת השאלות המורכבות ביותר שיש לנו כיום, היא: מהו המבט הנכון על “עולם החומר” האם העולם הזה הוא אשליה שצריך להתעלם ממנה, להתגבר עליה. לקיים מצוות, על אף שנשמתינו כבולה בגוף? או שזו בריחה! בסופו של דבר אנחנו כאן, בעולם הזה. וצריכים להסתכל עליו בעיניים פקוחות, ועם שני רגליים על הקרקע, לחיות בעולם הזה, בשילוב כוחות.

בימים טובים, בדרך כלל, נוהגים לברך שהחיינו על עיצומו של יום, גם ללא קשר למצווה כלשהי שמתחדשת באותו יום, לדוגמא: חג השבועות.
בחנוכה, המנהג הוא לברך את הברכה בצמוד להדלקת הנרות. ולכן נשאלת השאלה, האם ברכה זו היא חלק ממצוַת ההדלקה כמו שמברכים על שופר וכד’, או שהברכה הזו היא על עיצומו של יום.

חנוכה אינו חג ´היסטורי´. לא לחינם ציוו חכמינו לשנן סיפור זה שנה בשנה. מטרה אחת עמדה לנגד עיניהם: ללמדנו שחנוכה אינו מאורע חד פעמי.

חנוכה אינו חג ´היסטורי´. לא לחינם ציוו חכמינו לשנן סיפור זה שנה בשנה. מטרה אחת עמדה לנגד עיניהם: ללמדנו שחנוכה אינו מאורע חד פעמי.

האם הדרגות שבהדלקת נר חנוכה מוסיפות זו על זו או מחליפות זו את זו?

הדלקת נרות החנוכה מהווה במידה מסויימת זכר להדלקת הנרות במקדש. כך, למשל, ישנה עדיפות להדליק את נרות החנוכה בשמן זית, שבו הדליקו במקדש, ובבית הכנסת מדליקים נרות חנוכה בצד דרום, זכר למנורת המקדש. ברם, חשוב לציין שישנם הבדלים בולטים בין הדלקת נרות החנוכה לבין הדלקת הנרות במקדש.

מלבד בנבואות חגי ודניאל, חנוכה אינו זוכה לאזכור בתנ”ך. למרות זאת, חלק מהפרשנים – וייתכן שאף במדרש – ניסו למצוא רמז לחנוכה גם בתורה.

האם ההידור הוא תוספת חיצונית למצווה, שאינה מהווה חלק מגופה, ואין לה מעמד של מצווה, או שההידור הוא דרך יותר טובה לבצע את גוף המצווה?

ו. נראה שחכמים ניצלו את נס פך השמן כדי להרחיב – מדרבנן, כמובן – את מצות הדלקת המנורה של בית המקדש לביתו הפרטי של כל יהודי.

מדוע נתבטלה כל מגילת תענית למעט חנוכה ופורים? לכאורה, אחרי חורבן הבית כל משמעות האירועים הקטנים אינה רלוונטית, ולכן מדגיש הרמב”ם “ומפני זה” – כיוון שישנה עדיין רלוונטיות לחנוכה גם לאחר החורבן.

עומדים אנו בפרשת מקץ שנקראת כמעט בדרך קבע בחג החנוכה.
נראה על פניו שאין כל איזכור לחג החנוכה על כל משמעויותיו בפרשה, אך בתוך הפסוקים, בין המילים מסתתר קשר עמוק לחנוכה.

בשמונה מקומות בדיוק בששה סדרי משנה מוזכרים עניני ימי החנוכה

נוסח ‘על הניסים’, שאותו אנו מוסיפים לתפילת שמונה-עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה, פותח בתיאור מזימתה של “מלכות יוון הרשעה”, כשעמדה על עם ישראל, “להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך”. איזה משני המהלכים פוגע יותר בכנסת ישראל, ומאיים יותר על עתידה?

שבעה משקים הם :דבש, דם, מים, שמן, יין, טל, וחלב.
ולכל חג מהחגים יש את העניין המיוחד שלו שמתמצא במשקה מיוחד זאת אומרת הלשד של החג מתמצא במשקה.

ישנו הבדל בין “להשכיחם תורתך” לבין “להעבירם מחוקי רצונך”. איזה משני המהלכים פוגע יותר בכנסת ישראל, ומאיים יותר על עתידה?

כמו בחנוכה, הטהרה במקווה האלוקי מופיעה ובאה לידי ביטוי לאומה כולה רק במימד השמיני, רק ביום החמישים שהוא תמציתו של המימד השמיני.

יש בו בסביבון שאנו מכירים ארבעה צדדים וקודקוד אחד. על צדדיו היו רשומים אותיות נ’ ג’ ש’ ה’ ובארץ היה רשום פ’ במקום ש’. אגב הסביבון המקורי עשוי היה מעץ. מה העניין?

למסר שעולה מהטבת הנרות יש שני מאפיינים: נכונות להפשיל שרוולים ולהתאזר חיל לקראת המשימה, והיכולת הנפשית להשקיע היום, בכדי לקצור פירות רק מחר – ו”יש מחר שהוא לאחר זמן”.

נס חנוכה נתפס בתודעתנו, במידה רבה, כנס של החזרת עטרה ליושנה, אולם עיון במונח ‘חנוכה’ עצמו מגלה, כי תוכנו הפוך בתכלית: לא בשיבה למקור עסקינן, כי אם ביצירת מסגרת מחודשת ובכניסה אליה.

נר ראשון = 807 = שמן זית, מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית. (נשלח ע”י דורון לב)

“מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק” (שבת כא). המצווה של נר חנוכה צריכה להשפיע על היחיד “עד שתכלה רגל מן השוק” – שתעקור ממנו את ההרגלים הגשמיים ואת המידות הגסות, שבהם הוא עדיין קשור בשוק (חידושי הרי”ם). (נשלח…

נס פך השמן הוא אמנם הסיבה הישירה למצוות הדלקת נר חנוכה, אולם בעוד שבמנורת בית-המקדש היו רק שבעה נרות, הרי בחנוכייה של חנוכה יש שמונה קנים ואנו מדליקים בה שמונה נרות. ההסבר על כך הוא: מנורת שבעת הקנים, שדלקה בבית-המקדש,…

בסוגיית חנוכה בגמרא, מופיעות שתי מימרות של ר’ תנחום: אחת בהלכה, ואחת באגדה. בהלכה – "נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ’ אמה פסולה כסוכה וכמבוי", ומיד לאחריו באגדה, לגבי הבור שאליו נזרק יוסף – "מאי דכתיב ‘והבור ריק אין בו…

על פי ההלכה, כאשר מניחים את החנוכיה בפתח, יש לשים אותה מצד שמאל, כך שהמזוזה תהיה מצד ימין, החנוכיה בשמאל והאדם יהיה מסובב במצוות מכל הכיוונים כאשר הוא נכנס לבית. עם זאת, עדיין זה נראה מעט מוזר. חוץ מאשר מצוות…

בפרשת וישב קראנו על היין: ‏"ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני: ובגפן שלשה שריגם והיא ‏כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים" וכו´‏ את נר חנוכה אנו מדליקים זכר לנס שארע במצות הדלקת הנרות בבית…