בפתיחה להלכות חנוכה, מסביר הרמב"ם מהו הנס שעליו חוגגים: "וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום – בחמישה ועשרים בחדש כסלו היה. ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד. והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור".
הגרי"ד הקשה על הלכה זו, משום שאם החשמונאים נכנסו להיכל בכ"ה בכסלו, אזי הלילה הראשון של הדלקת המנורה היה דווקא ליל כ"ו, ומדוע חנוכה נחגג בכ"ה בחודש? הגרי"ד מתרץ, שלמרות שהדליקו את הנרות בליל כ"ו, היטיבו את הנרות בכ"ה בבוקר, וגם מעשה זה אנו מציינים בחנוכה. משמע, שחג החנוכה לא נקבע רק על הדלקת הנרות, אלא גם על הטבתם.
אולם מהי המשמעות של הטבת הנרות, שעליה ראוי לחגוג?
הדלקה והטבה
בין ה'פְּנים' ל'חוץ'
ניצחון החשמונאים על היוונים לא היה צבאי בלבד, אלא גם רוחני. בדברים הבאים ננסה לעמוד על שורשי המאבק הרוחני עם תרבות יוון דאז, ועל השלכותיו לימינו.
ניסי שמן
ישנן שתי מצוות בחנוכה: מצוות הודאה והלל ומצוות הדלקת נר חנוכה. מצוות אלו באות על ההצלה במלחמה ועל נס פך השמן. המצוה השניה תמוהה מאד: היכן מצינו שחוגגים מאורע נמי?! – עם שמונהג ומודרך ע"פ נסים יחגוג נס נוסף? אם נלך על פי אחת הדרכים של ה"בית יוסף" שהנס בא לידי ביטוי על ידי גידול באיכות השמן הרי מצינו כדבר הזה בנר מערבי שבביהמ"ק, שדלק יותר מהראוי לו, ואם נבאר בצורה אחרת (של הב"י) שהברכה היתה בנותר בפך – גם כזאת היה בימי אלישע- א"כ מה ראו חכמים לחגוג ולשמוח בנס זה?
הנרות הללו
הקורא עומד ותמה על השאלה 'מאי חנוכה?' וכי לא שמע המקשן על חג זה? ועוד תימה על התשובה. שלא מצא התרצן לספר אלא על נס פך השמן, ולא על סיפורי התשועות והמלחמות, ולא הזכיר את חזרת מלכות ישראל למקומה 'למעלה ממאתיים שנה' (כלשון הרמב"ם חנוכה ג', א).
המנורה שבפנים והמלחמה שבחוץ
נהוג לומר, שחג החנוכה סובב סביב שני מוקדים שונים: נס המנורה ונס הניצחון במלחמה. במבט ראשון, נדמה ששני מוקדים אלו סותרים זה את זה: המנורה נמצאת בקודש, במקום שאליו יכולים רק הכוהנים להיכנס, והדלקתה קשורה לעם ישראל בלבד; ואילו המלחמה הייתה בחוץ, בעולם החול, כלל עם ישראל השתתף בה, והיא השפיעה באופן ישיר על האזור כולו ועל העמים היושבים בו.
"להעלים עין מתוארכם"
יהודה המכבי שהי' בבית שני, ועזר וטהר את עם ישראל וקדש שם שמים ברבים, בעת שברכו וכבדו אותו העלימו עין מזה שיש לו תואר כהן גדול, וכבדוהו בתואר משוח מלחמה, כלומר, שהוא הוא האיש עתי הקדוש וטהור שיכול לקרא את הפרשה וזה הי' כבודו אז.
מי ימלל גבורות ה'
בימי החנוכה אנו מציינים את הנס, התשועות והמלחמות. כדי להבין את משמעותם של ימי החנוכה ואת הלקחים שיש ללמוד מהם, ננסה לעמוד על דמויותיהם של מתתיהו החשמונאי, ושל יהודה המקבי.
מקצת דברים על יהדות ויוונות
מצד אחד, יש מקום להכיר בהבטיה הערכיים של תרבות יון. מצד שני, יש להבחין בצורה ברורה ולהכיר היכן אנו נמצאים בעימות עם תרבות זו. עימות זה אינו "חם" פחות כיום מזה שהיה בימי החשמונאים.
יהדות ויוונות
אנו רגילים לתאר את יוון ותרבותה כרשע וחבלה שהיהדות והתורה נלחמו בהם בשצף קצף, ויש לראות עד כמה ובמה נחלקו הדעות ועל מה נטושה המלחמה.
הכול תלוי ב-ל'
בשונה מחמשת הנרות הראשונים של חנוכה אותם אנו מדליקים בקביעות בין התאריכים כה-כט בכסלו, הנר השישי לעומת זאת מודלק בשנים מסוימות ב-ל בכסלו ובאחרות ב-א בטבת.
"פורים שמח"
אחת השאלות המורכבות ביותר שיש לנו כיום, היא: מהו המבט הנכון על "עולם החומר" האם העולם הזה הוא אשליה שצריך להתעלם ממנה, להתגבר עליה. לקיים מצוות, על אף שנשמתינו כבולה בגוף? או שזו בריחה! בסופו של דבר אנחנו כאן, בעולם הזה. וצריכים להסתכל עליו בעיניים פקוחות, ועם שני רגליים על הקרקע, לחיות בעולם הזה, בשילוב כוחות.
ברכת שהחיינו על עיצומו של יום בחנוכה
בימים טובים, בדרך כלל, נוהגים לברך שהחיינו על עיצומו של יום, גם ללא קשר למצווה כלשהי שמתחדשת באותו יום, לדוגמא: חג השבועות.
בחנוכה, המנהג הוא לברך את הברכה בצמוד להדלקת הנרות. ולכן נשאלת השאלה, האם ברכה זו היא חלק ממצוַת ההדלקה כמו שמברכים על שופר וכד', או שהברכה הזו היא על עיצומו של יום.
סעודת הודיה
מתקנת חז"ל, בימי החנוכה נוהגים להודות ולהלל על הנס שאירע בימים אלה. ההלל וההודאה כוללים הוספת "על הניסים" בתפילה, קריאת הלל וכן ברכת "שעשה ניסים" בהדלקת הנרות. כשם שההלכה מכירה בניסים הלאומיים – כך היא מתייחסת גם לניסים שאירעו לאדם פרטי: ברכת "הגומל", ברכת "שעשה לי נס במקום הזה" ועוד.
נוסף על דרכי הודיה אלו, ההלכה מכירה בדרך הודיה נוספת – סעודת הודיה.
יש בי אמונה והיא תנצח…
חנוכה אינו חג ´היסטורי´. לא לחינם ציוו חכמינו לשנן סיפור זה שנה בשנה. מטרה אחת עמדה לנגד עיניהם: ללמדנו שחנוכה אינו מאורע חד פעמי.
יש בי אמונה והיא תנצח…
חנוכה אינו חג ´היסטורי´. לא לחינם ציוו חכמינו לשנן סיפור זה שנה בשנה. מטרה אחת עמדה לנגד עיניהם: ללמדנו שחנוכה אינו מאורע חד פעמי.
המהדרין מן המהדרין
האם הדרגות שבהדלקת נר חנוכה מוסיפות זו על זו או מחליפות זו את זו?
הדלקת הנרות במקדש
הדלקת נרות החנוכה מהווה במידה מסויימת זכר להדלקת הנרות במקדש. כך, למשל, ישנה עדיפות להדליק את נרות החנוכה בשמן זית, שבו הדליקו במקדש, ובבית הכנסת מדליקים נרות חנוכה בצד דרום, זכר למנורת המקדש. ברם, חשוב לציין שישנם הבדלים בולטים בין הדלקת נרות החנוכה לבין הדלקת הנרות במקדש.
מנורת המקדש וחנוכה
מלבד בנבואות חגי ודניאל, חנוכה אינו זוכה לאזכור בתנ"ך. למרות זאת, חלק מהפרשנים – וייתכן שאף במדרש – ניסו למצוא רמז לחנוכה גם בתורה.
הידור במצות הדלקת נרות החנוכה
האם ההידור הוא תוספת חיצונית למצווה, שאינה מהווה חלק מגופה, ואין לה מעמד של מצווה, או שההידור הוא דרך יותר טובה לבצע את גוף המצווה?
בין החנוכייה למנורת המקדש
ו. נראה שחכמים ניצלו את נס פך השמן כדי להרחיב – מדרבנן, כמובן – את מצות הדלקת המנורה של בית המקדש לביתו הפרטי של כל יהודי.
פך השמן כסימן לדורות
מדוע נתבטלה כל מגילת תענית למעט חנוכה ופורים? לכאורה, אחרי חורבן הבית כל משמעות האירועים הקטנים אינה רלוונטית, ולכן מדגיש הרמב"ם "ומפני זה" – כיוון שישנה עדיין רלוונטיות לחנוכה גם לאחר החורבן.
"מקץ שנתיים"– מה הקשר לחנוכה?
עומדים אנו בפרשת מקץ שנקראת כמעט בדרך קבע בחג החנוכה.
נראה על פניו שאין כל איזכור לחג החנוכה על כל משמעויותיו בפרשה, אך בתוך הפסוקים, בין המילים מסתתר קשר עמוק לחנוכה.
חנוכה במשנה
בשמונה מקומות בדיוק בששה סדרי משנה מוזכרים עניני ימי החנוכה
להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך
נוסח 'על הניסים', שאותו אנו מוסיפים לתפילת שמונה-עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה, פותח בתיאור מזימתה של "מלכות יוון הרשעה", כשעמדה על עם ישראל, "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". איזה משני המהלכים פוגע יותר בכנסת ישראל, ומאיים יותר על עתידה?
חג ומשקה
שבעה משקים הם :דבש, דם, מים, שמן, יין, טל, וחלב.
ולכל חג מהחגים יש את העניין המיוחד שלו שמתמצא במשקה מיוחד זאת אומרת הלשד של החג מתמצא במשקה.
להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך
ישנו הבדל בין "להשכיחם תורתך" לבין "להעבירם מחוקי רצונך". איזה משני המהלכים פוגע יותר בכנסת ישראל, ומאיים יותר על עתידה?
למהות השמונה–המימד שמעבר
כמו בחנוכה, הטהרה במקווה האלוקי מופיעה ובאה לידי ביטוי לאומה כולה רק במימד השמיני, רק ביום החמישים שהוא תמציתו של המימד השמיני.
מיהו הסביבון שמסתובב?
יש בו בסביבון שאנו מכירים ארבעה צדדים וקודקוד אחד. על צדדיו היו רשומים אותיות נ' ג' ש' ה' ובארץ היה רשום פ' במקום ש'. אגב הסביבון המקורי עשוי היה מעץ. מה העניין?
הטבת הנרות
למסר שעולה מהטבת הנרות יש שני מאפיינים: נכונות להפשיל שרוולים ולהתאזר חיל לקראת המשימה, והיכולת הנפשית להשקיע היום, בכדי לקצור פירות רק מחר – ו"יש מחר שהוא לאחר זמן".
שמרנות וחידוש בחנוכה
נס חנוכה נתפס בתודעתנו, במידה רבה, כנס של החזרת עטרה ליושנה, אולם עיון במונח 'חנוכה' עצמו מגלה, כי תוכנו הפוך בתכלית: לא בשיבה למקור עסקינן, כי אם ביצירת מסגרת מחודשת ובכניסה אליה.
הדלקת נר חנוכה בשמן זית
נר ראשון = 807 = שמן זית, מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית. (נשלח ע"י דורון לב)
"עד שתכלה רגל מן השוק"
"מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא). המצווה של נר חנוכה צריכה להשפיע על היחיד "עד שתכלה רגל מן השוק" – שתעקור ממנו את ההרגלים הגשמיים ואת המידות הגסות, שבהם הוא עדיין קשור בשוק (חידושי הרי"ם). (נשלח …
ההבדל בין נרות חנוכה לנרות המנורה במקדש
נס פך השמן הוא אמנם הסיבה הישירה למצוות הדלקת נר חנוכה, אולם בעוד שבמנורת בית-המקדש היו רק שבעה נרות, הרי בחנוכייה של חנוכה יש שמונה קנים ואנו מדליקים בה שמונה נרות. ההסבר על כך הוא: מנורת שבעת הקנים, שדלקה בבית-המקדש, …
הקשר בין הדלקת נר חנוכה לבורו של יוסף
בסוגיית חנוכה בגמרא, מופיעות שתי מימרות של ר' תנחום: אחת בהלכה, ואחת באגדה. בהלכה – "נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי", ומיד לאחריו באגדה, לגבי הבור שאליו נזרק יוסף – "מאי דכתיב 'והבור ריק אין בו …
מדוע החנוכיה בצד שמאל?
על פי ההלכה, כאשר מניחים את החנוכיה בפתח, יש לשים אותה מצד שמאל, כך שהמזוזה תהיה מצד ימין, החנוכיה בשמאל והאדם יהיה מסובב במצוות מכל הכיוונים כאשר הוא נכנס לבית. עם זאת, עדיין זה נראה מעט מוזר. חוץ מאשר מצוות …
ההבדל שבין יין לשמן
בפרשת וישב קראנו על היין: "ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני: ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים" וכו´ את נר חנוכה אנו מדליקים זכר לנס שארע במצות הדלקת הנרות בבית …